האם יש לבני האדם בחירה חופשית? השאלה הזו מעסיקה את המין האנושי דורות רבים. פילוסופים, חכמי דת, מדענים ואנשי רוח - לכולם יש דעה בענין.
בדרך כלל, שורש הדיון נע סביב שני מרכיבים:
- האם יש בחירה חופשית כאשר חינוך, מדינה, משפחה ומסורת מנחים אדם ללכת בנתיב מסוים?
- האם יש בחירה חופשית כאשר גנטיקה והורמונים מכוונים אותנו להתנהגויות ומעשים והופכים אותנו לבובות מותנות?
ואולי בחירה חופשית זה מאמבל-ג׳אמבל של פרוגרסיבים? ״לא באנו לכאן ליהנות״ אומרים בסרקאזם במשפחה שלי. החיים מלאי עמל, חובות, פחדים ודאגה אינסופית ואז פלופ, הם נגמרים.
בחירה חופשית, הגשמה, סיפוק וחס וחלילה אושר - הן מילים של עולם ראשון משועמם ומפונק.
אז בואו נראה מה יש לסרטים במאגר לומר על כל זה
מוח גברי, מוח נשי
גם מי שמכחיש לחלוטין קיומו של מגדר או טוען שהכל ענין של התנייה חברתית, יודה שיש הבדלים ביולוגיים בין גברים ונשים. למשל, בענין היכולת להיכנס להריון.
אבל מה לגבי הנפש, כישורים, חוזקות וחולשות? הסרט הניו זילנדי המקסים הזה נוגע בנושא הנפיץ מתוך נקודת מבט מדעית ועם טוויסט של הומור.
ואיך זה קשור לבחירה חופשית? - משום שאם אכן יש הבדל בין סוגי המוחות, אז יש לכל אחד מאיתנו גבולות תחומים של בחירה חופשית, כנגזרת של המגדר שלנו.
צפו בסרט (באתר של הספריות הציבוריות) כאן. קראו כאן בבלוג סקירה רחבה יותר על הסרט.
טסטוסטרון - מה שבונה גבר
סרט גרמני שנוגע בנקודת ההבדל בין גברים לנשים מתוך זווית אחרת: ההורמון הגברי טסטוסטרון. להורמון יצא שם רע כמעודד של אלימות והסרט מנפץ את המיתוס ובעצם טוען שהכל ענין של סובלימציה: אפשר לנתב את האקטיביזם והכוח המתפרץ להצלת בני אדם, לחברות מסורה ועוד. כמו בסרט הקודם, הסרט עוסק בהשפעה של הביולוגיה שלנו על הבחירה החופשית שלנו כבני אדם. הוא לא טוען שהיא אינה קיימת, אבל עושה סדר באופן בו הביולוגיה מנהלת אותנו.
צפו כאן בסרט, באתר הספריות הציבוריות.
המוח החשמלי
ואולי הכל ענין של חשמל וזרמים? - המוח שלנו הוא גוש מסובך של ריאקציות כימיות ופולסים חשמליים. הניסיון למפות את אותם חומרים ותנועות הוא מהאתגרים הגדולים של האנושות. במאמר מוסגר אפשר לומר שלא נוכל לדבר על בינה מלאכותית, כל זמן שלא הצלחנו להגדיר בעצמנו מהי בינה אנושית. אנחנו יודעים שתרופות פסיכאטריות יכולות לשנות חשיבה והתנהגות, אבל אלו עדיין ידיעות ונגיעות גסות, משום שכל התרופות האלו פועלות באופן גורף: מתקנות משהו אחד והורסות בו זמנית משהו אחר. המחקר האנושי עוד לא גילה את הדרכים לבודד השפעה כימית וחשמלית רק על מודול רצוי אחד (אולי כי המוח לא בנוי ממודולים, אלא מאינטרקציות מורכבות ביניהם).
הסרט המוח החשמלי יורד לעומקה של הפעילות החשמלית במוח: הוא עוקב אחרי חולים שמקבלים טיפולים מתקדמים באמצעות חשמל כדי להקל על התסמינים מהם הם סובלים במחלות כמו אפילפסיה, מאניה דיפרסיה ועוד. גם כאן, כאשר נוכחים בהשתאות ביכולת להשפיע על המוח באמצעות זרמים זעירים, עולה מעצמה השאלה ״עד כמה אנחנו אדונים לעצמנו?״
סרט ישראלי, של הבמאי נדב הראל.
צפו במוח החשמלי כאן (אתר הספריות הציבוריות).
אפילוג
ביהדות יש דיון ענק, שנמשך על פני מאות שנים, סביב הבחירה החופשית. הוא נע בין הכרה בחירות המוחלטת לבחור בין טוב לרע או בחיים לבין הכרה במגבלות הבחירה.
נסיים בציטוט של המהר״ל מפראג:
האדם נברא בצלם אלוהים ויש לו דמיון בזה אל ה' יתברך. האדם שנברא בצלם אלהים, יש לו סגולה זאת שהוא ברשות עצמו, כמו ה' יתברך שהוא עושה מה שירצה.
וכך האדם יש רשות בידו לעשות מה שירצה והוא בעל בחירה.
— דרך חיים, עמ' קמ"ח