הקרנת הסרט בובה ממוכנת חתמה את חודש פסטיבל המשוררים ונערכה במרום גולן, על רקע רצף התלים - הרי הגעש הכבויים של רמת הגולן. נוף דרמטי לאירוע מרגש, שכלל שיחה פתוחה על התמודדות נפש. צפו באיגרת של חודש יולי 2022, שם אנחנו סוקרים את הפסטיבל שהיה, מציגים כמה סרטים חדשים ואירועים עתידיים במאגר הסרטים.
צפו כאן
אירוע היברידי ברמת הגולן: סרט על הסופרת אידה פינק
עוד לא יבשו דמעות ההתרגשות מההקרנה במרום גולן וכבר מתוכנן עוד אירוע היברידי, הפעם של סרט על אידה פינק - הגן המפליג למרחקים, במרכז הקהילתי גולן, ספריית אשכול אופק. אידה פינק חיתה בישראל, אך כתבה בפולנית. ספריה תורגמו לעברית והיא סופרת אהובה ומוערכת מאוד. הקרנת הסרט תתקיים ב - 21.7 (כ״ב תמוז) בשעה 20:00. לאחר הסרט תיערך שיחה בהנחיית דבורה מוי, אשת ספרות ושירה. השיחה תשודר לצופי האון ליין. הירשמו כאן (בחינם) לאירוע הוירטואלי או הגיעו למרכז קהילתי גולן (אשכול אופק) לאירוע הפיזי. תודה לעדי קרוב, מנהלת הספרייה האזורית גולן, על ארגון, יוזמה ודחיפה של האירועים האלה.
פסטיבל סרטי אהבה לט״ו באב
אנשי המישור, אנחנו אוהבים גם אתכם, למרות הלחות הנוראה! - במהלך אוגוסט יתקיים במדיה-טק בנתניה רצף של אירועים היברידיים של הקרנות סרטים, מפגשים והרצאות. כולם סביב אהבה, זוגיות ורומנטיקה, המעסיקים אותנו כל השנה בכלל ובט״ו באב בפרט. על התוכנית והבחירה האמנותית מנצחת סילבי אלמוג, מנהלת רשת הספריות העירוניות נתניה (מדיה-טק).
לטובת הנגישות, תמליל האיגרת המשודרת מובא כאן:
ברוכות, ברוכים הבאים, לאיגרת המשודרת של מאגר סרטי האיכות מובי דיסקברי.
חודש הספר הסתיים. במהלכו השקנו וביצענו פסטיבל סרטי ספרות. היקרנו בספריות אקדמיות, ספריות ציבוריות ובתים פרטיים שלל סרטים על משוררים וסופרים, ביניהם ארז ביטון, דליה רביקוביץ׳, אגי משעול, חזי לסקלי.
מי שבחר את הסרטים היו המארגנים. הם גם החליטו על אופי המפגש, הדיון, השיחה או ההרצאה.
עבורי זו היתה חוויה נהדרת ועוצמתית. גמעתי קילומטרים רבים, מבאר שבע דרך תל אביב ועד לצפון רמת הגולן, פגשתי אנשים ובעיקר הופתעתי לטובה מהדרכים המגוונות בהן המארגנים בחרו לקיים את האירועים.
הסיבה להפתעה נעוצה באופי הפסטיבל: בפסטיבל סרטים מסורתי, יש צוות ניהול אמנותי, המחליט אילו סרטים לבחור ובאילו אירועים ללוות אותם. כאן, אתם בחרתם הכל.
האירועים שליוו את הסרטים נעו בין דיון אקדמי מלומד, שיחה חופשית בה כל אחת ואחת אמרו את דעתם על הסרט ועד למפגש מרגש במיוחד, שחתם את הפסטיבל, בו מתמודדת נפש חלקה עם הקהל את סיפורה.
כל ההקרנות היו היברידיות, כלומר קהל מקוון (און ליין) צפה בסרטים במקביל להקרנה בספרייה. את המפגש והדיון העברנו בשידור ישיר מהמקום.
כלומר, ניסינו להעביר -:)
בחלק מהמפגשים הייתי עצמי המנחה. קצת קשה לצלם, להקליט, לשדר ולהנחות בו זמנית… לא תמיד זה הצליח, אבל זו פעם ראשונה וכולנו למדנו את הפורמט.
פעמיים, בשני המקרים בסרט על דליה רביקוביץ׳, תשתית האינטרנט במקום פשוט קרסה, כנראה מהתרגשות.
אבל כל המפגשים הוקלטו וזמינים בעמודי הסרטים.
אני מאוד מקווה שנהפוך את האלתור הספונטני הזה, שאין מאחוריו שום משרד ממשלתי, עמותה או מוסד, למסורת מופלאה.
ייתכן כי אתם שואלים את עצמכם למה לטרוח: הסרטים זמינים במאגר הסרטים של הספריות או במובי דיסקברי. שכל אחד ואחת יצפו מתי שמתחשק להם!
זה בדיוק הענין: צפייה בסרטים ב - וי.או.די היא חוויה אישית ברוב המקרים. אין כמעט עם מי לחלוק את החוויה בזמן אמת. אנחנו מנסים להעשיר את החוויה ואת המימד החברתי.
ולמה היברידי? - כדי לאפשר לכל שלא יכול להגיע, בין אם בגלל מרחק, קשיי תחבורה או סיבות בריאותיות, להשתתף גם כן.
ואם אתם מארגנים של אירוע כזה, אל תדאגו: האנשים שבאמת רוצים להשתתף, תמיד יגיעו להקרנה הפיזית. האירוע ההיברידי מאפשר פשוט להרחיב אותו.
לאחרונה התחלנו במסורת חדשה והיא שיחות עם יוצרות ויוצרי סרטים. נביא אותן בהמשך ונהפוך אותן לזמינות לכל. השיחה הראשונה נערכה עם מולי לנדסמן, במאית ״סיפור המתחיל בתמונה״, שהקרנה היברידית שלו נערכה במרכז תרבות אניס. כעת נמצאות בעריכה שיחות עם ציפי קרליק, במאית הסדרה "301 פדויים", העוסקת בפדויי השבי של מלחמת יום הכיפורים ועם טלילה פרנק, במאית הסרט "המלחמה האחרונה של ילדי טהרן", שמגולל את סיפורם של מאות יתומים שהגיעו בדרך לא דרך לישראל בתקופת השואה. באחרית ימיהם, הם יוצאים למלחמה על הכרת המדינה בהם.
המלצת החודש: לאחרונה עלה לכותרות נושא הנידה וטהרת נשים, סביב קמפיין לעידוד הנידה, שנטען לגביו שלא היה גילוי נאות שהוא בתשלום. הויכוח עורר שיח ציבורי נרחב בעד ונגד הנידה והטבילה, כולל סיפורים אישיים.
בהקשר זה שמח להמליץ על שני סרטים מאוד מנוגדים באופיים: ״טהורה״ התיעודי של ענת צוריה והסרט ״שתזכי״ של הדס כהנא שליסל.
זהו הפעם. צפייה נעימה.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש יוני.
הקישורים לסרטים מתחת לנגן
הפעם מומלץ מאוד לקרוא ולא רק לצפות בוידאו!
חמאס לא יעז
סינוואר מחויב להסדרה. במצב הנוכחי, זה יהיה טירוף לצאת נגד ישראל. הם יודעים את ההשלכות של מטח על תל אביב ולכן יירתעו מראש. כדי לוודא שאני מדייק, חזרתי אל כותרות העבר הקרוב: ובכן, זה בדיוק מה שנאמר. האם ישראל תלמד בעתיד להיזהר יותר בהערכותיה את פעולות היריב? לו רק היינו יכולים לומר שזו הפעם האחרונה ושבפעם הבאה נלמד. אופס, לוחשים לי באוזניה שמוקדם מדי לסכם, כי יש בלוני תבערה.
הסידרה 1973 - יומני מלחמה היא דרך מצוינת לראות ניתוח ללא משוא פנים של עימותים רבי עוצמה: הסכמי השלום והתפרקות המשטר הסובייטי איפשרו לפתוח את הקלפים ולבצע בדיעבד חקירה עמוקה של תהליכי קבלת ההחלטות בזירה המדינית והצבאית. הסידרה כוללת ראיונות עם אנשים מכל הצדדים בעקבות מלחמת יום הכיפורים, כולל גנרלים ומדינאים מצרים בדימוס וכן בכירי המשטר בברית המועצות לשעבר.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הסיפור שלא יאומן על אחלאם תמימי
עוד קצת על אקטואליה. בכל זאת, תקופה משוגעת ואי אפשר להתעלם: לפני מספר איגרות, ציינתי כאן את הסרט ׳הביטחונים׳ של שמעון דותן, שעוסק באסירים הבטחוניים בבתי הכלא בישראל. הסיבה לאזכור היתה הבחירות שהיו מתוכננות ברשות הפלשתינית. הבחירות כידוע בוטלו (ושימשו בין השאר כאחד התירוצים לסבב שזה עתה הסתיים). מה שלא הייתי מודע לו הוא לסיפורה של האסירה אחלאם תמימי, שמופיעה בסרט. תמימי, ששוחחרה מאז הסרט בעיסקת שליט, הקימה משפחה ונהנית ממעמד ויוקרה בירדן, שם היא מהווה מודל לצעירות וצעירים פלשתינים. תמימי הסיעה את המחבל לפיגוע במסעדת סבארו, הדריכה אותו איך למקסם את הנזק ואז חזרה בשלווה לרמאללה, שם דיווחה על הפיגוע בטלוויזיה, במסגרת תפקידה שם כשדרנית. אחת המשפחות השכולות הצליחה, אחרי מאבק משפטי ממושך, להוציא צו הסגרה בארה״ב לתמימי, אלא שמאז הוצא הצו, עושות ממשלות ארה״ב וישראל הכל, ממש הכל, כדי לא להוציא את הצו הזה לפועל. מדוע? - ריאל פוליטיק: הסגרת תמימי תחליש את המשטר השברירי ממילא בירדן, בגלל הזעם העממי שיווצר שם אם תוסגר. קראו עוד על הסיפור הבלתי יאמן הזה בכתבה יסודית הבאה של דיוויד הורוויץ בזמן ישראל.
צפו בקטע מהסרט בו מתראיינת תמימי כאן.
צפו בסרט המלא הביטחונים באתר הספריות הציבוריות
צפו בסרט המלא הביטחונים באתר המוסדות האקדמאים
האם בינה מלאכותית תגלה שקרנים
חברת הביטוח הטכנולוגית למונייד (ישראלית, פועלת בעיקר בארה״ב) פרסמה בטוויטר ציוץ בו נטען שהמנגנון שלהם יכול לגלות דיווחים שקריים לחברת הביטוח. הכיצד? - מאחר שהכל בחברה מקוון (אונליין), לקוחות מתבקשים להעלות סרטון וידאו ובו הם מתארים את התביעה שלהם מהביטוח. הטענה של למונייד היתה שניתוח של הוידאו באמצעות בינה מלאכותית מאפשר לגלות מי משקר. וואו. נשמע מטורף. התגובות נעו בין ״איך הם מעזים״ לבין ״פחח, הם בכלל לא יכולים״. אגב, התגובה השניה ככל הנראה נכונה: הם לא יכולים. אין בנמצא טכנולוגיה כזו. הסיפור דווח בפורום למידה חישובית שאני חבר בו (שידועה בציבור הרחב כבינה מלאכותית. ובכן, זו לא בינה. אנשי מקצוע נרתעים מהמילה הזו). בפורום הובע זעם מהול בצער על כך שציוצים כמו אלה של למונייד מוציאים שם רע לקהילת הלמידה החישובית, כיוון שהם מציגים אותה כמרושעת או כיומרנית (אתם תחליטו מה יותר גרוע). ואז אחד החברים בפורום אמר ״תקשיבו, הסינים כבר עושים ניסויים כאלה! והפנה לכתבה של ה - BBC שמתארת ניסויים בקריאת רגשות בהבעות פנים על ידי בינה מלאכותית שמבוצעים על ידי הסינים על עכברי המעבדה האנושיים שלהם, הלוא הם הקהילה האויגורית. לא תשמעו גינויים באו״ם על ההתעללות והניסויים שנעשים באויגורים. קריאת רגשות לפחות לא כואבת, לעומת שאר הדברים שנעשים בהם. או.קי - כאן אני חוזר למאגר שלנו. האם ניתן לאתר שקרנים? ומה הקשר לתיאוריות גזעניות היסטוריות שמנסות למפות אנשים ונטיה לפשע לפי מבנה גולגולת? הסרטים ׳כל האמת על שקרנים׳ ו׳כולנו רמאים׳ מנסים לענות על השאלות האלה וכוללים כמה ניסויים משעשעים וכן ראיונות עם אנשים שמתוקף מקצועם מתמחים בזיוף רגשותיהם בהבעות פנים, כמו הדוגמנית שבתמונה (תמונת מסך מאחד הסרטים).
כל האמת על שקרנים באתר הספריות הציבוריות
כל האמת על שקרנים באתר המוסדות האקדמיים
כולנו רמאים באתר הספריות הציבוריות
כולנו רמאים באתר המוסדות האקדמיים
העולם המסתורי של תלמידי הישיבות
שמיל הוא תלמיד בישיבה יוקרתית. אירוע מסוים של התנהגות פוחזת, שאינו מפורט, גורם להדחתו ממנה. אלא שהשתייכותו לישיבה היא עבורו יותר מאשר כמיהה להיות גדול בתורה. הישיבה היא סמל סטטוס יוקרתי ולשמיל חשוב לשמר את מעמדו. יש לו חלון זמנים מצומצם למצוא דרך לחזור ללימודים לפני שדבר הדחתו יתגלה והוא מוכן לעשות הכל, פשוט הכל, כדי להיות מוחזר לישיבה. סרט קצר, מתוחכם, יפה ורגיש, עם הרבה אקדחים שמפוזרים כל אחד במערכה ראשונה משלו וכולם יורים בתיאום במערכות השלישיות שלהם. את הסרט יצר ברוך רונזשטיין, הקרוב לעולם זה והוא מקפיד לצייר בריאליזם טבעי ובלתי מעושה את הדקויות, הניואנסים של הלבוש, המילים ושפת הגוף. למרות האופי המאוד ישראלי של סרט, הוא טולסטויאני עם גיבור הקרוע בין הטוב לרע, נע בין צידוקים חלולים לרוע לבין חרטה והתעלות, שרק מזמנת את משבר המצפון הבא. את ראש הישיבה מגלם אלי גורנשטיין הנפלא, כאדם השקוע בשרעפי עולם הרוח התורני, אך מדי פעם שוכח את עצמו ונכנע לחולשת התענוגות הקטנים של הבלי העולם הזה. אגב, השתתפות של שחקנים בכירים בסרטים של יוצרות ויוצרים צעירים היא תופעה נפוצה ויפה בישראל. ללא שום התנשאות ובשיא הרצינות, תוכלו למצוא כוכבי תיאטרון וקולנוע משחקים מכל הלב בסרטי גמר סטודנטיאליים.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
תזונה, לא מה שחשבתם
ב - 27 ביוני מצוין יום הסוכרת הבינלאומי. למחלה יש היבטים רבים ואחד המרכזי בהם הוא תזונה. הסרט תשכחו ממה שידעתם על תזונה צולה, מטגן, חורך, הופך וצורב כל מה שחשבתם שאתם יודעים על אוכל ותזונה. הוא צולם במספר מדינות בעולם ומשלב ידע, ניסיון ומחקרים ממיטב החוקרים, שעל הדרך מנפצים מיתוסים רבים, מסבירים היכן החולשות שלנו משחקות תפקיד והיכן כלל לא מדובר בחולשות, אלא במנגנונים אבולוציוניים או גנטיים.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הלנצח ננשום אדי דלק
העולם אולי היה הרבה יותר נחמד אם כל יום היה מוקדש לסביבה. עד אז, נסתפק ביום סביבה אחד, המצוין בתחילת חודש יוני כל שנה. הסדרה אנרגיה - E2 מקדישה כל פרק לנושא אחר בהקשר סביבתי. הסדרה סוקרת הווה והיסטוריה יחד, חושפת מניעים, אינטרסים וגם תקוות. סדרה יוקרתית, המקוריינת על ידי השחקן מורגן פרימן.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
איגרת משודרת למרץ 2022, תקציר האיגרת מתחת לנגן:
באיגרת הפעם: במלאת עשרים שנה למבצע חומת מגן, נקיים הקרנה של הסרט ג׳נין - יומן מילואים ומפגש עם יוצר הסרט גיל מזומן. גיל אינו רק במאי ויוצר סרטים, אלא גם לקח חלק פעיל בלחימה בג׳נין כחייל מילואים. 13 מחבריו נהרגו באותם ימים.
ההקרנה תיערך ב - 10 לאפריל 2022 בשעה 20:30.
להרשמה
עוד באיגרת המשודרת: נערכים לפסטיבל סרטי משוררים וסופרים (ומשוררות וסופרות) בחודש יוני וקוראים לכן ולכם להשתתף.
יש לכם רעיון לשיחה על סרט בעקבות הקרנה? צרו איתנו קשר לתיאום.
הסרט מאגיה רוסיקה מוקדש לאנימציה הרוסית המפוארת לדורותיה, בעקבות החרם המוטל על רוסיה על ידי אולפני דיסני.
צפו בפירוט של כל אלה, בנוסף לקטעים מהסרטים, בנגן שבראש העמוד.
כרזת הסרט אדמה יתומהאורפנד לנד (Orphaned Land), או אדמה יתומה, היא להקת מטאל שהוקמה בשנת 1991 בישראל ונושא סרטו של הבמאי יוסי רבך.
באותן שנים היא הצליחה ליצור תת-ז'אנר חדש שלא נראה כמוהו בעולם המטאל לפני כן: מטאל אוריינטלי. שילוב של דת' מטאל עם סולמות מזרחיים וסילסולים. עד כמה שזה נשמע מוזר, מה שמייחד את אורפנד-לנד משאר עולם המטאל הוא לאו דווקא הפן המוזיקלי. אוזן שלא רגילה להקשיב למטאל, כנראה לא תשים לב להבדלים בינם לבין להקות אחרות.
מה שמייחד את אורפנד לנד הוא המסרים שלה. אבל לשם כך יש להכיר קודם כל את הרקע למוסיקת המטאל:
השידור המוקלט, תיאור טקסטואלי מתחתיו:
באיגרת הפעם:עם האירועים הסוערים באוקראינה, מבט פנימי על יחסי הגומלין של אנשי העסקים החזקים - ״האוליגרכים״ לבין השלטון. זהו גם שם הסדרה הנסקרת. באיגרת אנחנו מביאים סצנה מהסדרה, הסוקרת את נסיבות עלייתו של פוטין לשלטון.
לקראת הקרנת הסרט סיפור המתחיל בתמונה, ראיון עם הבמאית מולי לנדסמן. הסרט עוסק במרגוט קלאוזנר, סבתה של מולי. קלאוזנר היתה בין מייסדות תעשיית הקולנוע הישראלי, הקימה את אולפני הרצליה והיתה בצוות המייסד של תיאטרון הבימה ואחראית על הבאתו לישראל מברלין. היו לה חיים סוערים, היא גם עסקה בפראפסיכולוגיה, היתה אישה יצרית, יזמית, אמוציונלית ומפוכחת בו זמנית. ההיסטוריה של מדינת ישראל שזורה בחייה ומתועדת עם סצנות דרמטיות בסרט, המבוססות על יומנה.
הסרט יוקרן בנוכחות הבמאית, שגם תשוחח עם הקהל, ב - 1.3.2022, במרכז תרבות אניס ביפו.
הירשמו כאן
שימו לב כי קודי ההטבה מופיעים בתיאור האירוע.
במלאת 101 שנה לקרב בתל חי, סקרנו את הסרט טוב למות?! העוסק במיתוס טרמפלדור והאמירה המפורסמת. למה התכוון טרומפלדור ואיך מורשתו משפיעה על אלפי צעירים וצעירות במשך דורות.
עם גל הנוכלים והמתחזים השוטף אותנו מכל עבר בתוכניות תחקיר, צמח גל נוסף אופורטוניסטי של אנשים שטוענים שהם יכולים ללמד אותנו (תמורת שכר שמנמן) איך לזהות מתחזים. האם הם צודקים? כנראה שלא. ההוכחה המדעית בתוך האיגרת. וכל השאר בסרט כל האמת על רמאים.
אדם אותר משוטט בירדן. הוא לא דיבר ערבית ונראה אבוד. אזרחים אכפתיים הביאו אותו לבתי החולים הפסיכיאטרי בעמאן. שם היה חודשיים מבלי שהצוות הצליח לפענח מהיכן הוא. בשלב מסוים, לאחד הרופאים היה נדמה שהוא שומע את האיש מדבר עברית. הוא פנה למתמחה בבית החולים שהגיע מישראל, כדי שזה ינסה לדובב את הבחור המסתורי. הניסיון הצליח. המתמחה, כמאל אלטלאקאת, מערערה, הנמצא בסוף ההתמחות שלו בלימודי הסיעוד, הצליח לאתר את אימו של הבחור האבוד, שהתברר כי שמו שלום רוטבן וכי משפחתו אינה יודעת היכן הוא.
כששלום היה בן 16, רקטה פגעה בבניין בקרית מלאכי, העיר בה שלום גדל, בזמן מבצע ״עמוד ענן״. חבריו נהרגו מול עיניו. הוא לקה בהלם ומאז הלך והתנתק מסביבתו. הוא נעלם לפרקים, עד שהגיע בדרך לא דרך לירדן ומשם הסיפור התגלגל עד איתורו המוצלח.
בקירבנו חיים אנשים שחוו פוסט טראומה, ברמות שונות של פגיעה. יש כאלו המנהלים חיים נורמטיביים לכאורה, אך חווים קשיים, אותם הם מסתירים במאמץ רב. ויש כאלו, כמו שלום, שלא עומדים בלחץ. ברשומה הזו אכתוב על כמה סרטים העוסקים במקרים כאלה ובמיוחד על מה רודף סמ״ר, סרטו המצוין של חגי אדוריאן.