אוכלים (הרבה) בסתר

 secret eaters 1

'אוכלים בסתר' היא סדרה בריטית במהלכה נערך ניסוי פשוט אך מרתק: הוא נוגע להרגלי האכילה של רוב הבני האדם בעולם המתועש והשבע.
אנחנו באתר מראים פרק אחד מתוך הסדרה.
ג'יל וסטיוארט הם אח ואחות. שניהם סובלים מעודף משקל ומאוד רוצים לרדת. דבר אחד לא ברור להם: למה הם עולים במשקל? הרי לפי החישובים שלהם הם אמורים אפילו לרדת!
כאן בא לעזרתם צוות התכנית, בהנחייתה של אנה ריצ'רדסון.

ג'יל, סייעת בבית ספר ואחיה סטיוארט, מורה לנהיגה, עלו עשרות קילוגרמים בשנים האחרונות. הם מאוד לא אוהבים זאת ומתחילים לחוש זאת במצבם הבריאותי ובתפקודם הפיזי. אלא שהם אובדי עצות: על פי החישובים שלהם, הם אוכלים פחות מדי ואמורים לרזות. ג'יל מספרת כי היא אוכלת בעיקר סלט ומעט עוף צלוי וסטיוארט כלל לא אוכל במהלך ימי העבודה הארוכים שלו, אלא רק בערב.
לדעתם, הם אמורים להיות בתת משקל ובמקום זאת הם מוצאים את עצמם תופחים כל העת.
ג'יל מספרת בדאגה כי ייתכן שיש לה בעיית פירוק מזון (מטבוליזם), שכן היא אוכלת להערכתה פחות מ - 1200 הקלוריות הנחוצות לה לדעתה ביום. בדיקות שערכה הוכיחו לה היא בריאה, אך היא חוששת שאלו לא גילו הכל.
אנה ריצ'רדסון, מחברת ספר על דיאטה, מנחת תכניות  הרזייה ומי שמעידה על עצמה שכל חייה הם מלחמה במשקל שלה, באה לעזרתם עם צוות תכנית עמוס באמצעים טכנולוגיים.

הניסוי

נקודת המוצא של צוות ההפקה היא, שקיים פער בין הדרך בה אנשים תופסים את משטר האכילה שלהם לבין מה שקורה בפועל.
ובאופן לא מפתיע, רוב האנשים נוטים לחשוב שאכלו פחות מכפי מהם שאוכלים באמת.
ובכלל, נטיה זו של אנשים לספר לעצמם סיפורים שמייפים את חייהם, חוזרת עצמה גם בסרטים אחרים כאן באתר כמו עבדים להרגלים וכל האמת על שקרנים.

כדי לסייע בחקר האמת, ג'יל וסטיוארט מסכימים כי יותקנו מצלמות למשך שבוע שלם בבתיהם, בסלון ובמטבח. בנוסף, צוות התכנית מתקין מצלמה נסתרת במכונית של סטיוארט ועוקב אחריהם לפאב, חוג התיאטרון, בית הקפה והקניות. צמד הבלשים הפרטיים שנשכר על ידי ההפקה לא מתבייש גם לחטט בפחים ולדוג שאריות.  
שבוע אחד, זה כל מה שצריך.

התוצאות

כמו בכל רמאות עצמית, בסיפור שג'יל וסטיוארט טוו יש גרעין רציני של אמת, אבל לא כל האמת.
ג'יל באמת ממעיטה מאוד באכילה במהלך ימי העבודה וצורכת בעיקר ירקות ומעט בשר רזה. סטיוארט אוכל מעט מאוד במהלך שיעורי הנהיגה וביניהם.
אבל ג'יל לא שמה לב שהיא מכרסמת מול הטלוויזיה בערב שקיות חטיפים ושוקולדים קטנים.
ואילו סטיוארט מגיע הביתה בערב כל כך רעב, שהוא בולע כמויות עצומות בארוחה אחת בודדת, רוויות בשמן ומיונז.

ועוד לא דברנו על סוף השבוע
כמו אצל מיליוני אנשים אחרים, סוף השבוע מסמל עבור ג'יל וסטיוארט חופש מחובות וממשמעת: אפשר לישון עד מאוחר, אפשר לשתות כמויות של אלכוהול, אפשר להתפרע עם מתוקים ומטוגנים.
והם אכן מתפרעים, הו כן: במיטב המסורת האנגלית, מככבים נקנקיות מטוגנות, צ'יפס, מיונז, חטיפים מלוחים והרבה הרבה כוסות בירה. כל זאת בסבבים שלא פוסקים לרגע.

ההלם

עד עתה, המעקב היה עבור הצופים בלבד. כעת הגיע הזמן להראות זאת לג'יל וסטיוארט.
וכאן מגיע הטוויסט הגאוני: אנה (המגישה) לא מראה להם רק את הקלטות הוידאו שלהם בולסים ובולסים עד אובדן הכרה כמעט (לא מדובר בסופרלטיב: סטיוארט אוכל המבורגר בשעת לילה מאוחרת, נרדם באמצע הלעיסה, מתוערר וממשיך בעוז).
במקום זאת, היא מכניסה אותם לחדר גדול, בו תלויות תמונותיהם המחייכות בענק. למרגלות התמונות, פרושים על גבי שולחנות כל המאכלים והמשקאות אותם צרכו במהלך השבוע.
הכמות מעוררת אימה. מדובר בחדר מלא וגדוש בג'אנק טהור.
התגובה של ג'יל וסטיוארט היא בחילה וזעזוע. הם מתבוננים בכל הכמות העצומה ומתקשים להאמין שכל זה עבר דרך גופם רק במהלך של שבוע אחד.
ואז, כדי להתיר את הספק שמדובר בהם וכי הנתונים אמיתיים, אנה מציגה בפניהם את ההקלטות.
ג'יל מסכמת זאת יפה: "אם הייתי רק נחשפת לנתונים לגבי כמות האוכל הייתי אומרת 'נו, טוב' וממשיכה. אבל המראה של החדר המלא באוכל זעזע אותי."

ממנפים לטובה

ג'יל וסטיוארט עברו טיפול בהלם. אבל איך לוקחים את ההלם הזה וממנפים אותו לשינוי בריא? הרי כל כך מתבקש במצב כזה לעבור לשנאה עצמית או לחלופין, להורדת מסך של הכחשה או ליאוש.
ברגע הרגיש הזה נחלצת אנה, מגישת התכנית, ומגייסת את הידע המקצועי שלה, יחד עם הומור וחוסר שיפוטיות (בהחלט שובי לב) ומספקת לכל אחד מהם את העצות שיועילו להם בשינוי אורחות חייהם.
והם רוצים. הם כל כך רוצים. שניהם יוצאים מהאולפן נחושים ומלאי מוטיבציה.
מספר שבועות אחר כך, ללא שום הנחייה מקצועית של דיאטן, הם נפגשים שוב עם אנה. התוצאות נהדרות. ג'יל וסטיוארט הצליחו לשנות את אורחות חייהם ובעיקר הפכו מודעים יותר.

אפילוג

'אוכלים בסתר' אינה תכנית ריאליטי. אמת, יש בה מרכיבים של תכנית כזו, אבל היא חסרת תחרותיות ואין בה את האכזריות המתלווה לתחרויות האלה, הכרוכות ברוב המקרים ברכילות ובמעין הוצאות להורג בצורת הדחות משפילות קבל עם ועדה. אין בה גם מנטורים שגורמים לאנשים לבכות. האנשים פשוט מתבקשים להיות הם עצמם. 
ג'יל וסטיוארט גם אינם הרי אדם הסובלים מעודף משקל קיצוני. הם אנשים כמו רובנו. התכנית, תודה לאל, גם אינה עוסקת בדימוי גוף ובמשמעויות שהחברה נותנת לה. גם ג'יל וגם סטיוארט לא מרגישים מושפלים או חסרי ביטחון בחייהם. ג'יל, גם בשיא משקלה, אהובה מאוד על ידי בן זוגה ובמהלך התכנית גם מקבלת הצעת נישואין ממנו. תכל'ס, הכל בסדר איתם. הם גם לא פלספנים גדולים, אלא פשוט אח ואחות מקסימים שרוצים לרזות קצת, בשביל עצמם. זהו הפן האנושי, טוב הלב והמקסים של התכנית, שבא לידי ביטוי בזכות משתתפיה והמגישה שלה.

  אוכלים בסתר

Tags: פסיכולוגיה