שומרי הלילה של מיואשי העולם

night watchersהחושך יורד ויחד איתו היאוש זוחל החוצה. נרקומנים ומכורים מכל רחבי הארץ מרגישים בודדים וחסרי תקווה, שוב. המעגל, שבגללו הגיעו מלכתחילה לסמים, הולך ומשכפל את עצמו בכל פעם שהשפעת הסם פגה.
לתוך המעגל הזה נכנסים שני גיבורי הסרט שומרי הלילה, בעצמם שחקנים בסאגה הזאת: האחד אחראי על שיקומו מסמים של האחר. אבל עוד נגיע לשניהם. ראשית, קצת רקע.

סמים בישראל

הסטטיסטיקות מייאשות: על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (כתיבה: גלעד נתן), מספר המכורים לסמים ואלכוהול בשלוש השנים שנדגמו (2008-2001) עלה ב - 50%. גם אם מביאים בחשבון השפעות זרות על מספרים אלה (למשל, שינוי בשיטת הדיווח), מדובר בעליה מבהילה.
ההצלחה בשיקום נמוכה. הדבר אינו רשמי, אולם קריאה בין השורות מעלה שכך הם פני הדברים וזאת על פי שני סימנים:
הראשון הוא שאיש כמעט אינו מדבר על כך. אם ההצלחה בשיקום היתה גדולה, היינו שומעים על כך כבר מזמן.
הסימן השני הוא השימוש הרווח בתחליפי סם, שמעידים על יאוש המערכת השיקומית. אלו תחליפים שאינם מסייעים בשיקום, אלא רק מקבעים מצב קיים, מכניסים אותו לסוג של פיקוח (שכן הנרקומן צריך להגיע למרכז רפואי לפרקים) ותפקידם המרכזי הוא ככל הנראה למנוע את הפשיעה שכרוכה בצורך להשיג מימון לסם. המערכת, אפשר לומר, מפוכחת או פשוט מיואשת. אנשי המקצוע סבורים שנרקומן אינו מי שמעד, אלא שמדובר במבנה אישיות ולכן הסיכוי לשינוי קטן.

אייל ויובל

שני גיבורי הסרט מכירים את כל הנאמר לעיל. מכירים ולא מקבלים אותו. יחד הם מפעילים תכנית רדיו לילית, שמטרתה לסייע לנרקומנים ונרקומניות להגיע לגמילה ולהתחיל בחיים חדשים. הסרט הייחודי מתרחש כולו בשעות הלילה ומצולם בזמן אמת: מן האולפן, אייל מדני, מגיש התכנית וסא"ל בדימוס, קורא לנרקומנים להתקשר אליו לאולפן ולספר את סיפורם. יחד איתו נמצא באולפן יובל, נרקומן לשעבר ופקודו של אייל מן השירות הסדיר. אייל, כקצין בצה"ל, לקח את יובל כפרויקט אישי שלו ושם לו למטרה לשקם אותו מן הסמים ולשבור את מעגל הסטטיסטיקה האכזרי.
הוא הצליח, או כפי שהוא עצמו היה מעדיף לתאר זאת, הם הצליחו יחד. צריך שניים לטנגו.

לחשיפה בציבור, גם אם לא רואים את אותו ציבור מאזינים, יש כנראה אלמנט מחזק. כאשר מדובר במקרה קשה או כאשר הנרקומן מביע נכונות להשתקם, יובל יוצא מהאולפן ונוסע להביא אותו או אותה.
זה מקומה הגדול של המצלמה, שמצטרפת למחוזות לא נודעים, אל בתים מטים לנפול, פיזית ומטאפורית, אל אנשים מפורקים, מיואשים ורועדים. יובל לא נרתע ממה שרואות עיניו. הוא מכיר ויודע את כל מה שעובר עליהם. תוך הפגנת ביטחון עצמי הוא מדלג על הרתיעה מכניסה לבית זר, מהמבט המזוגג ומתלונות בני המשפחה. ביד בוטחת הוא מוליך את הנרקומן אל הרכב ומשם לאולפן, לשיחה פתוחה מלב אל לב עם אייל ואיתו.
זהו הגיבוש והסלקציה. האם את או אתה רוצים האמת להשתקם? דברו בקול, שגם המאזינים ישמעו.
משם יוצא המסע אל מוסד הגמילה, בו הנרקומנים מתחייבים לקבל את הכללים ולהתחיל בדרך חדשה.

נאיבי? אולי. חזרו אל תחילת הרשומה כדי לקרוא שוב את העובדות המדכאות, את הרמת הידיים של החברה ומערכת הרווחה והאכיפה. אייל ויובל נלחמים בהרמת הידיים הזאת, טיפין טיפין ועם הרבה אמונה, נחישות וביטחון עצמי, הם מוכיחים שאפשר גם אחרת.

לצפיה בסרט המלא

Tags: זכויות אדם, חברה