סקירות סרטים
כרומוזום אחד יותר מדי הוא כינוי דרמטי-סמלי לתסמונת דאון. מבחינה פיזיולוגית, מדובר בתיאור מדויק. הביטוי ׳אחד יותר מדי׳ מסמל בחברה בדרך כלל משהו שכמעט כמעט והיה בסדר או תקין וברגע האחרון השתבש.
זהו גם שמו של הסרט, העוסק בבני נוער הלוקים בתסמונת דאון ומעלים מופע תיאטרון שלם.
הסרט מתחיל בכאב: ׳אמא, תרפאי אותי,׳ מספרת אמו של תומר, אחד מגיבורי הסרט, על הדברים שהוא אומר לה מדי פעם. אנשים עם דאון ידועים בעוצמות הרגש שלהם, תופעה מדהימה שאף השפיעה על יוצרי הסרט והיא זו שגורמת להורים של בעלי התסמונת לומר לפעמים שקבלו מתנה.
האם זו מתנה, או שמדובר ברציונליזציה שמקלה על קבלת הדין? - זוהי שאלה גדולה, אך היא נדחקת יחסית לשוליים של הסרט הזה, שאולי מתחיל בכאב אך האופטימיות והיצירה שבו הולכות ומתגברות ככל שהוא מתקדם.
הסרט הוא ליווי בן שנתיים של קבוצת בני נוער עם דאון, העובדים על מופע תיאטרון. המסגרת היא ״הקליניקה״ - מסגרת פנימייתית המנוהלת על ידי פרופ׳ ראובן פוירשטיין (שנפטר שנים אחרי עשיית הסרט). פרופסור פוירשטיין הוא חתן פרס ישראל ופרסים רבים נוספים. שיטותיו לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים מיושמות ב - 70 מדינות ברחבי העולם. הסרט, מעבר להיותו של הסרט מעקב אחרי העבודה על העלאת מופע התיאטרון, מהווה גם ניסיון צנוע לתעד את מפעל חייו האדיר של פרופ׳ פוירשטיין.
הסרט זוללים קדימה עוקב אחרי מספר דמויות בארצות הברית: גברים, נשים ובני נוער, כולם עם השמנת יתר (obesity). אני אגב נמנע מהמילה ״סובלים״ או ״לוקים״ כפי שאולי שמתם לב. הסיבה לכך נמצאת בסרט ומיד נדבר עליה.
לכאורה, תופעת השמנת היתר לא חדשה ולא יחודית לארצות הברית. כמעט בכל העולם המפותח, אחוזים גבוהים של האוכלוסיה הם עם עודף משקל משמעותי. גם בישראל: 55% מהגברים ו-43% מהנשים הם עם עודף משקל, על פי נתוני הלמ״ס משנת 2023. העיפו מבט בסיכום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. הם מסוכמים בצורה קצרה וקריאה בקישור הזה.
אך מאחר שאני יודע שתתעצלו, הכינותי מראש סיכום של הסיכום:
- יותר מדי צעירים נמצאים בעודף משקל. קרוב למחצית. ככל שאנשים מתבגרים, הם מודעים יותר. אז האחוז של בעלי עודף משקל באוכלוסיה לא יורד אמנם, אבל נשאר יציב ולא עולה כמצופה.
- גברים יותר שמנים מנשים.
- ערבים יותר שמנים מיהודים.
- בעלי הכנסה נמוכה יותר שמנים מבעלי הכנסה גבוהה.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש אוגוסט.
הבתולה והשטן
אוגוסט הוא חודש מסורתי לטיולים ואנחנו מביאים לכם רשמים של אחד מרתק במיוחד מבוליביה: הבתולה מסוקאבאון נחשבת לגיבורה של עיירת הכורים הבוליביאנית אורורו. היא נלחמה בשטן, ניצחה אותו והושיעה את בני המקום. הם מודים לה פעם בשנה בקרנבל הנערך בעיר, בו הם מדמים את המלחמה באמצעות ריקודים ומוסיקה. זהו מצעד של להקות ריקוד ותזמורות, הצועדים קילומטרים רבים עם תחפושות כבדות בכל מזג אוויר, רק כדי להגיע בסופו לכנסייה הנמצאת בראש ההר. שם, לאחר טיפוס מתיש, הם נכנסים לכנסיה ומתקרבים למזבח תוך כדי שירה בעודם על ברכיהם. יש שם כאב, עייפות, זיעה, לעיתים התעלפויות ובעיקר התרומומות רוח ואקסטזה. האירוע מסתיים בשירה הנמשכת עד אור הבוקר, מלווה בכמויות אלכוהול אדירות, ברחבת הכנסייה.
בניגוד לפסטיבל הנוצץ והשמח של ריו, הדיאבלדה (קרנבל השטן) היא פסטיבל התואם לרוח של אורורו: מזג אוויר קשוח, מכרות מחניקים ורעידות אדמה. הסרט הבתולה והשטן הוא במקור פרק בסדרת טיולים, אך זהו למעשה תיעוד אנתרופולוגי מרתק.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
ואתם אומרים שירה
באוגוסט 1941 נפטר המשורר רבידרנת טאגור, זוכה פרס נובל לספרות. שירו של טאגור אל נא תלך תורגם לעברית והולחן על ידי שלמה גרוניך, על בסיס פרליוד מספר 1 של באך. הביצוע שלו לשיר, בתקליט המשותף עם מתי כספי מאחורי הצלילים, הוא מהיצירות המוסיקליות המופתיות שנעשו בישראל. אל נא תלך מעימי דודי // בטרם אומר לך // לך לשלום // ערה הייתי כל הלילה // עתה כבדו עיני משינה // יראתי פן תאבד לי // מדי אשן את שנתי.
ראו כאן את קטגוריית ספרות ושירה במאגר הסרטים.
ספרות ושירה באתר הספריות הציבוריות
ספרות ושירה באתר המוסדות האקדמאים
אבודים בחלל
באוגוסט 1977 שלחה נאסא את וויאג׳ר 2 לחקור את הכוכבים החיצוניים במערכת השמש. היא החללית היחידה בהיסטוריה שביקרה בכל ארבעת כוכבי הלכת החיצוניים: שבתאי, צדק, אורנוס ונפטון והיא גם אחת הגשושות המהירות בהיסטוריה. אחותה, וויאג׳ר 1, נכנסה באוגוסט 2012 להליוספרה, החלל הבין כוכבי. עודד כרמלי מסוכנות החלל הישראלית דיווח ב - 2020 כי וויאג׳ר גילו תופעה של גלי הדף בין כוכביים. ולחשוב שהמכונות האלה נבנו בעידן בו המחשבים היו הרבה פחות עוצמתיים מאשר היום. מעורר התפעלות.
קטגוריית פיסיקה באתר הספריות הציבוריות
קטגוריית מוסיקה באתר המוסדות האקדמיים
אחי אחי שלי, זעק אז הפצוע
באוגוסט 1864 נחתמה אמנת ג׳נבה, הקובעת את היחס לחייל אויב פצוע בשדה הקרב. רגע, אולי תגידו לעצמכם כי אמנת ג׳נבה עוסקת בשבויים, לא? - אז למעשה, אמנת ג׳נבה הוא שם כללי למספר אמנות בתחום. המפורסמת ביותר היא זו העוסקת בשבויים וביחס אליהם. הסרט ערים בלילה עוסק בשבויי מלחמת יום הכיפורים ואפשר גם לקרוא עליו בבלוג שלנו.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
תשמעו בדיחה
באוגוסט 1908 נערכה ועידת השפה האידית בעיר צ׳רנוביץ. בדיחות תמיד נשמעות טוב יותר באידיש, כך קובעת המוסכמה. השפה הנעלמת הזו חיה בציבור החרדי ואצלנו יש שלושה סרטים מרתקים, שסיפורם מתרחש בחברה החרדית, שרובם באידיש: אשת כהן / א-מעיישה / אליוקים.
אגב, גם יש סרט במרוקאית (׳פאטה מורגנה׳) - עליו באיגרת אחרת.
אשת כהן באתר הספריות הציבוריות
אשת כהן באתר המוסדות אקדמיים
נוער נוער נוער
ה - 12 באוגוסט הוא יום הנוער הבינלאומי ובומרים אוהבים לקטר על בני נוער. כדי לספק רוח גבית לקיטור הזה, כי מה עוד נשאר לעשות בקיץ הלוהט, אנחנו מביאים לכם את הסרט התמכרות חברתית, העוסק ברשתות חברתיות. אמנם ההתמכרות מתרחשת בכל גיל, אבל נהוג לראות את הנוער כקורבן שלה בשל חוסר ערכים, שטחיות, חוסר עמוד שדרה וכו׳.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות אקדמיים
גברתי הגאנגסטרית
גם נשים מנהיגות ארגוני פשע. באיטליה נעצרה מנהיגה כזו, שכונתה הסנדקית. מה הסיפור של הנשים האלה ואיך הן הגיעו למקומות בהם סחיטה, חיסולים וגביית די חסות הן משימות יום יומיות? או, במקרה יש לנו סדרה בדיוק על זה.
באתר הספריות הציבוריות
באתר המוסדות האקדמיים
הקרנת הסרט בובה ממוכנת חתמה את חודש פסטיבל המשוררים ונערכה במרום גולן, על רקע רצף התלים - הרי הגעש הכבויים של רמת הגולן. נוף דרמטי לאירוע מרגש, שכלל שיחה פתוחה על התמודדות נפש. צפו באיגרת של חודש יולי 2022, שם אנחנו סוקרים את הפסטיבל שהיה, מציגים כמה סרטים חדשים ואירועים עתידיים במאגר הסרטים.
צפו כאן
אירוע היברידי ברמת הגולן: סרט על הסופרת אידה פינק
עוד לא יבשו דמעות ההתרגשות מההקרנה במרום גולן וכבר מתוכנן עוד אירוע היברידי, הפעם של סרט על אידה פינק - הגן המפליג למרחקים, במרכז הקהילתי גולן, ספריית אשכול אופק. אידה פינק חיתה בישראל, אך כתבה בפולנית. ספריה תורגמו לעברית והיא סופרת אהובה ומוערכת מאוד. הקרנת הסרט תתקיים ב - 21.7 (כ״ב תמוז) בשעה 20:00. לאחר הסרט תיערך שיחה בהנחיית דבורה מוי, אשת ספרות ושירה. השיחה תשודר לצופי האון ליין. הירשמו כאן (בחינם) לאירוע הוירטואלי או הגיעו למרכז קהילתי גולן (אשכול אופק) לאירוע הפיזי. תודה לעדי קרוב, מנהלת הספרייה האזורית גולן, על ארגון, יוזמה ודחיפה של האירועים האלה.
פסטיבל סרטי אהבה לט״ו באב
אנשי המישור, אנחנו אוהבים גם אתכם, למרות הלחות הנוראה! - במהלך אוגוסט יתקיים במדיה-טק בנתניה רצף של אירועים היברידיים של הקרנות סרטים, מפגשים והרצאות. כולם סביב אהבה, זוגיות ורומנטיקה, המעסיקים אותנו כל השנה בכלל ובט״ו באב בפרט. על התוכנית והבחירה האמנותית מנצחת סילבי אלמוג, מנהלת רשת הספריות העירוניות נתניה (מדיה-טק).
לטובת הנגישות, תמליל האיגרת המשודרת מובא כאן:
ברוכות, ברוכים הבאים, לאיגרת המשודרת של מאגר סרטי האיכות מובי דיסקברי.
חודש הספר הסתיים. במהלכו השקנו וביצענו פסטיבל סרטי ספרות. היקרנו בספריות אקדמיות, ספריות ציבוריות ובתים פרטיים שלל סרטים על משוררים וסופרים, ביניהם ארז ביטון, דליה רביקוביץ׳, אגי משעול, חזי לסקלי.
מי שבחר את הסרטים היו המארגנים. הם גם החליטו על אופי המפגש, הדיון, השיחה או ההרצאה.
עבורי זו היתה חוויה נהדרת ועוצמתית. גמעתי קילומטרים רבים, מבאר שבע דרך תל אביב ועד לצפון רמת הגולן, פגשתי אנשים ובעיקר הופתעתי לטובה מהדרכים המגוונות בהן המארגנים בחרו לקיים את האירועים.
הסיבה להפתעה נעוצה באופי הפסטיבל: בפסטיבל סרטים מסורתי, יש צוות ניהול אמנותי, המחליט אילו סרטים לבחור ובאילו אירועים ללוות אותם. כאן, אתם בחרתם הכל.
האירועים שליוו את הסרטים נעו בין דיון אקדמי מלומד, שיחה חופשית בה כל אחת ואחת אמרו את דעתם על הסרט ועד למפגש מרגש במיוחד, שחתם את הפסטיבל, בו מתמודדת נפש חלקה עם הקהל את סיפורה.
כל ההקרנות היו היברידיות, כלומר קהל מקוון (און ליין) צפה בסרטים במקביל להקרנה בספרייה. את המפגש והדיון העברנו בשידור ישיר מהמקום.
כלומר, ניסינו להעביר -:)
בחלק מהמפגשים הייתי עצמי המנחה. קצת קשה לצלם, להקליט, לשדר ולהנחות בו זמנית… לא תמיד זה הצליח, אבל זו פעם ראשונה וכולנו למדנו את הפורמט.
פעמיים, בשני המקרים בסרט על דליה רביקוביץ׳, תשתית האינטרנט במקום פשוט קרסה, כנראה מהתרגשות.
אבל כל המפגשים הוקלטו וזמינים בעמודי הסרטים.
אני מאוד מקווה שנהפוך את האלתור הספונטני הזה, שאין מאחוריו שום משרד ממשלתי, עמותה או מוסד, למסורת מופלאה.
ייתכן כי אתם שואלים את עצמכם למה לטרוח: הסרטים זמינים במאגר הסרטים של הספריות או במובי דיסקברי. שכל אחד ואחת יצפו מתי שמתחשק להם!
זה בדיוק הענין: צפייה בסרטים ב - וי.או.די היא חוויה אישית ברוב המקרים. אין כמעט עם מי לחלוק את החוויה בזמן אמת. אנחנו מנסים להעשיר את החוויה ואת המימד החברתי.
ולמה היברידי? - כדי לאפשר לכל שלא יכול להגיע, בין אם בגלל מרחק, קשיי תחבורה או סיבות בריאותיות, להשתתף גם כן.
ואם אתם מארגנים של אירוע כזה, אל תדאגו: האנשים שבאמת רוצים להשתתף, תמיד יגיעו להקרנה הפיזית. האירוע ההיברידי מאפשר פשוט להרחיב אותו.
לאחרונה התחלנו במסורת חדשה והיא שיחות עם יוצרות ויוצרי סרטים. נביא אותן בהמשך ונהפוך אותן לזמינות לכל. השיחה הראשונה נערכה עם מולי לנדסמן, במאית ״סיפור המתחיל בתמונה״, שהקרנה היברידית שלו נערכה במרכז תרבות אניס. כעת נמצאות בעריכה שיחות עם ציפי קרליק, במאית הסדרה "301 פדויים", העוסקת בפדויי השבי של מלחמת יום הכיפורים ועם טלילה פרנק, במאית הסרט "המלחמה האחרונה של ילדי טהרן", שמגולל את סיפורם של מאות יתומים שהגיעו בדרך לא דרך לישראל בתקופת השואה. באחרית ימיהם, הם יוצאים למלחמה על הכרת המדינה בהם.
המלצת החודש: לאחרונה עלה לכותרות נושא הנידה וטהרת נשים, סביב קמפיין לעידוד הנידה, שנטען לגביו שלא היה גילוי נאות שהוא בתשלום. הויכוח עורר שיח ציבורי נרחב בעד ונגד הנידה והטבילה, כולל סיפורים אישיים.
בהקשר זה שמח להמליץ על שני סרטים מאוד מנוגדים באופיים: ״טהורה״ התיעודי של ענת צוריה והסרט ״שתזכי״ של הדס כהנא שליסל.
זהו הפעם. צפייה נעימה.
כרזת הסרט אדמה יתומהאורפנד לנד (Orphaned Land), או אדמה יתומה, היא להקת מטאל שהוקמה בשנת 1991 בישראל ונושא סרטו של הבמאי יוסי רבך.
באותן שנים היא הצליחה ליצור תת-ז'אנר חדש שלא נראה כמוהו בעולם המטאל לפני כן: מטאל אוריינטלי. שילוב של דת' מטאל עם סולמות מזרחיים וסילסולים. עד כמה שזה נשמע מוזר, מה שמייחד את אורפנד-לנד משאר עולם המטאל הוא לאו דווקא הפן המוזיקלי. אוזן שלא רגילה להקשיב למטאל, כנראה לא תשים לב להבדלים בינם לבין להקות אחרות.
מה שמייחד את אורפנד לנד הוא המסרים שלה. אבל לשם כך יש להכיר קודם כל את הרקע למוסיקת המטאל:
בימים אלה מלאו 80 שנה להטלת פצצות הגרעין על יפן, שהביאו לכניעתה. הסרט דוד יעקב והפצצה שבאתר, עוסק בג׳ק, אחד המדענים שסייעו בייצור הפצצה.
הסרט נעשה על ידי אחיינו, טים. גיבור הסרט תמיד היה פשוט ״הדוד ג׳ק״, אדם צנוע ומאופק, שמעולם לא דיבר על עברו. טים מקלף את העבר בסבלנות ויסודיות ומגלה איך הפך הסטודנט המצטיין לחבר בצוותים הסודיים של פרויקט מנהטן.
ממדי ההרס והחורבן היו עצומים. בכתבה הבאה תוכלו לראות תמונות ולקרוא עדויות של ניצולים ושל אנשים שעוסקים עד היום באיתור חלקי גופות. אלפים מתו ביסורים, מכוויות ומסרטן, אחרי שנחשפו לחום העצום ולחומרים הרדיואקטיביים.
מדוע בחרה ארצות הברית בהטלת פצצות גרעיניות על פני פלישה קרקעית ליפן
ויכוח היסטורי מתנהל עד עצם היום הזה על הצידוק המוסרי והאסטרטגי של הטלת הפצצה. על פי אחת הסברות, האמריקאים הגיעו למסקנה שהיפנים יילחמו עד מוות, עד אחרון האזרחים, כולל ילדים וזקנים.
מדי פעם אנחנו מקיימים אירועים היברידיים, הכוללים הקרנה של סרט ומפגש עם היוצרת או היוצר.
באירועים האלה אפשר להשתתף הן על ידי הגעה למקום ההקרנה (אולם, חדר) והן באופן מקוון (און ליין).
האירועים האלה נערכים ברוב המקרים תוך שיתוף פעולה עם גופים אחרים. אנסה להסביר את הענין דרך דוגמה מאירוע היברידי שנוצר בשיתוף פעולה עם קרן קולנוע גליל.
קרן קולנוע גליל היא כיום ללא שום ספק הגוף המוביל בישראל מבחינת שימוש ושכלול המודל ההיברידי לאירועים קולנועיים.
וכמו עם הרבה פריצות דרך, הענין לא תמיד מובן. נבהיר זאת כאן:
אז מהו אירוע היברידי
במילים פשוטות, אירוע היברידי מתקיים בו זמנית במקום פיזי, בדרך כלל אולם קולנוע ובמקביל - און ליין.
שני הקהלים (באולם ואון ליין) רואים בדרך כלל זה את זה, לפני ואחרי הקרנת הסרט. הדבר מעצים מאוד את תחושת ההשתתפות.
אבל תיכף נגיע לזה, עם תמונות.
מסגרת הזמן
אירוע כזה מתחיל תמיד בשעה מסוימת. תגידו בצדק: נו, ברור שאירוע באולם מתחיל בשעה מסוימת. הרי אנשים מתכנסים ומגיעים.
באון ליין (הזירה המקוונת) הענין הזה פחות מובן מאליו. אנשים רגילים שסרט און ליין זמין ונמצא שם כל הזמן (וי.או.די). ובכן, באירוע קולנועי היברידי או וירטואלי, הסרט זמין רק בשעת האירוע.
בו זמניות
כתבתי כאן יותר מפעם אחת שהצפייה היא בו-זמנית. אמת, זה נשמע קצת עמום. אז במילים פשוטות, מפעיל הסרט באולם ומפעיל הסרט און ליין לוחצים על כפתור Play באותו זמן.
התוצאה: הקהל האולם צופה בסרט באותו זמן בו צופה הקהל המקוון בסרט.
למה להתאמץ?
זימון אנשים לאולם ולאון ליין על מנת שיצפו בסרט באותו זמן, אינו ענין טריוויאלי. הוא דורש מאמצים ארגוניים ושיווקיים. האם המאמץ שווה? למה לטרוח בכלל?
ההצדקה לטירחה הזו היא במפגש החי עם היוצרת או היוצר של הסרט. אם אתם יוצרים שרוצים לפגוש את הקהל שלכם בזמן אמת ולהרגיש אותו (בניגוד לנאום מוקלט) ואם אתם צופים, שמשתוקקים לשאול את הבמאית שאלות על הדרך בה עשתה את הסרט, אירוע היברידי הוא בדיוק בשבילכם.
כל המאמץ של זימון אנשים לצפייה בו זמנית, הוא על מנת שיוכלו להיפגש יחד ולשוחח זה עם זה.
למה לא רק באולם?
אירוע באולם מסתמך רק על אנשים שיכולים ורוצים לצאת מהבית ולהגיע לאולם. אלא שלא לכולם יש את המוטיבציה. לאחרים אין זמן ואנשים רבים פשוט גרים רחוק מדי.
חשבו על כל מאות האנשים שהשתתפו באירוע שהתקיים בסינמטק ראש פינה. הם היו מכל רחבי הארץ. שלא לדבר על כך, שבאירוע היברידי, אפשר לשתף אנשים מכל העולם, כמשתתפי און ליין שחווים את האירוע כמעט כאילו היו באולם.
איך זה עובד בפועל
יש הרבה תצורות אפשריות, אציין כאן את זו שמביאה את רמת ההשתתפות לשיא:
מצלמה ממקומת באולם ומעבירה בשידור ישיר את המתרחש בו לצופי האון ליין. כלומר - צופי האון ליין יכולים לראות את האנשים באולם (וכמובן, לצפות בסרט עצמו, בנגן יעודי).
מן הצד השני, הצופים באולם רואים על המסך הגדול את משתתפי האון ליין וגם שומעים אותם ברמקולים. כולם למעשה משוחחים זה עם זה.
ברוב המקרים, במאי או במאית הסרט יושבים באולם ומשוחחים עם מנחה. ואולם, אפשרי גם שיוצר הסרט בעצמו יהיה און ליין וישוחח דרך המסך הגדול עם מנחה באולם, עם אורח נוסף באולם (למשל - כותב המוסיקה של הסרט) עם הקהל באולם ועם הקהל און ליין! זו שיחה המתנהלת בו זמנית ולכל הכיווונים.
עסק מסודר
הדבר נשמע מורכב, אך מבחינת הקהל, הוא למעשה פשוט מאוד, כי הרישום נעשה במקום אחד בלבד, הן לאירוע הפיזי והן לאירוע המקוון.
אם האירוע בחינם, תקבלו מייל עם אישור השתתפות. במידה שבחרתם בהשתתפות באירוע באולם, תקבלו כרטיס להורדה. בואילו אם בחרתם באירוע און ליין, תקבלו קישור לכניסה.
בשני המקרים תקבלו תזכורת, שעה לפני תחילת האירוע.
אם אתם מפיקים וקוראים כעת את הדף הזה, כדי שתכירו את הדרכים לארגן אירוע כזה. זהו לא מדע טילים. אם יש לכם רקע בסטרימינג או בשידור, יקח לכם פחות משעה ללמוד. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לפתוח חשבון במערכת. יש שם טונות של חומרי הדרכה .
כך נראה הרישום
בתמונה הבאה, אנשים באולם, באירוע היברידי. וזה מה שרואה צופה מקוון. שימו לב שהמבטים של הצופים באולם מופנים למסך הגדול. הם רואים שם את צופי האון ליין (שפתחו מצלמות) וגם שומעים אותם דרך הרמקולים באולם. כלומר, התקשורת היא דו כיוונית.
(אירוע בראש פינה של הסרט הילדים ׳ממנזר סן סימון׳. מחזיק את המיקרופון בקדמת התמונה מימין, במאי הסרט שחר גל-נור. לצידו, מנחת האירוע נרי קדם-טמיר)
בתמונה הבאה, המנחה והבמאי, הנמצאים באולם (עם הקהל מאחוריהם) מביטים במסך הגדול, בו הם רואים את צופי האון ליין (ואת עצמם, שכן גם האנשים באולם, בהיותם מצולמים, הם משתתפי און ליין).
מתוך אירוע הקרנת הסרט ״האדם השלישי״ ומפגש עם הבמאי עדי עדואן
בתמונה הבאה, השחקנית הראשית (בסרט של ירון שני) מגיעה לפגוש קהל באולם. בשל מגבלות הקורונה באותה תקופה, לא ניתן היה למלא את האולם.
בתמונה הבאה, אלה זהרנו, במאית ׳להיות חלק מהאדום הזה׳, פוגשת קהל באולם ובמקביל, קהל און ליין צופה במפגש ומשתתף באמצעות צ׳אט
אירוע היברידי לא חייב להיות באולם! - סדנה שהועברה מהאולפן של דידי ארז ורותם דרור על חיבור מוסיקה לסרטים. משתתפי הסדנה, יוצרי ויוצרות קולנוע, השתתפו באופן פעיל והקרינו במהלכה קטעים מסרטים
בתמונות הבאות, אירוע היברידי לדוברי רוסית לסרט ״השדה״. הבמאית ציפי רז, מנחה ומתורגמן לרוסית ובמקביל - דוברי און ליין במדינות שונות וקהל חי. אירוע בינלאומי מורכב, הכל מסלון ביתה של הבמאית
השידור המוקלט, תיאור טקסטואלי מתחתיו:
באיגרת הפעם:
סרטים ופעילויות לקראת יום השואה הבינלאומי.
בעקבות הפיגוע בבית הכנסת בטקסס, על האנשים קרי הרוח והמתוחכמים, שמנהלים משאים ומתנים עם טרוריסטים.
סרט ראשון מתוך סדרה חדשה ומקסימה, בה לוקחים פוסטים מרשתות חברתיות ומתסרטים אותם.
מה הקשר בין המאהבות של זאוס, כוכב צדק, גלילאו וקפלר?
אדם שנראה כחסר בית הזקוק לעזרה נכנס לבית כנסת בעיר קוליוויל בטקסס. רב הקהילה, במחווה של הכנסת אורחים, מציע לו שתיה חמה, למרות שלא ראה את האיש קודם מעולם. לפתע הוא שומע קליק ורואה אקדח בידו של האיש. מאותו הרגע, הרב והמתפללים שהיו בבית הכנסת הופכים לבני ערובה.
החוטף דורש לשחרר מהכלא את מי שידועה בכינוי ליידי אל קאעידה.
במשך שעות ארוכות מנהל צוות משא ומתן דיון עם החוטף. המטרה המרכזית: למשוך זמן עד שיתאפשר לבצע חילוץ. ואכן, אחרי מספר שעות, הרב מאתר הזדמנות לברוח, מחלץ החוצה את המתפללים וכוחות הביטחון משתלטים על המחבל.
מי האנשים האלה, שהצליחו לנהל את המשא ומתן במשך זמן כה רב? זו מיומנות לא פשוטה ויש יחידות מיוחדות העוסקות בכך. הסרט הלוחש למחבלים עוסק בדיוק ביחידה כזו.
בוידאו, קטע המספר על הנסיבות בהן הוקמה היחידה.
=================
אמיר וולנסקי הוא יוצר קולנוע מוכשר. רוב הזמן הוא עובד כצלם וגם צילם סרט אחד שלי שהוקרן כאן במפגש קודם. יום אחד קרא פוסט מוצלח במיוחד בפייסבוק וחשב לעצמו ״זה ממש סיפור, אולי אעשה מזה סרט.״
וכך נולד פורמט.
הפרק הראשון ״המכירה״, מסופר בגוף ראשון. הוא ממחיש בהומור מושחז את חוסר האונים והפאתטיות של רבים מאיתנו, כאשר אנחנו מנסים למכור רכב יד שניה בשוק של כרישים ערמומייים.
"המכירה" - סרט קצר, בוידאו יש קטע קצר ממנו.
=================
בחודש ינואר, החודש של האיגרת הזו, בשנת 1610, גילה גלילאו ארבעה מהירחים של כוכב צדק. ויכוח מתמשך ובלתי פתור טוען שהוא לא היה הראשון, אבל הם בכל זאת נקראים הירחים הגליליאניים. כל אחד מהירחים קרוי על שם כל אחת המאהבות של זאוס, מנהיג האלים. ולמה זאוס? כי צדק הוא יופיטר ויופיטר הוא שמו של זאוס במיתולוגיה הרומית. מבולבלים? - כן, גם אני הייתי צריך לקרוא את זה מספר פעמים כשהכנתי את האיגרת הזו.
גלילאו המשך וחיזק את הקביעה של קופרניקוס, על פי לא כל גרמי השמיים סובבים סביב הכוכב שלנו, ארץ.
עוד אדם שראה את עצמו כממשיך דרכו של קופרניקוס היה יוהנס קפלר. הסרט קפלר - מסתערים על השמיים מתאר את חייו של קפלר. סרט עלילתי, שחלקו צולם במקומו בהם אירעו הדברים.
סצנה ממנו נמצאת באיגרת בנגן למעלה.
==================
בישראל מציינים את יום השואה אחרי פסח, אבל יש מועד נוסף, בינלאומי, בו העולם כולו מציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. זהו ה - 27.1. יש במאגר כמה וכמה סרטים מצוינים העוסקים בשואה ואנחנו ממליצים לכם לבדוק אותם.
ביום חמישי, ה - 27.1, נערוך הקרנה של הסרט אתה מת רק פעמיים ומפגש עם הבמאי יאיר לב. הסרט זכה לביקורות מצוינות והוא בנוי כסרט מתח, למרות שהוא דוקומנטרי. הצטרפו אלינו להקרנה ולמפגש בשידור חי.
את צ׳אט ג׳יפיטי השיקו בנובמבר 2022. אבל מתברר שכאן באתר הזה שרתה עלינו רוח נבואית, כי עוד ב - 2019. שילבנו את הסדרה הרובוט שפיטר אותי.
בנוסף, פוסט ארוך מאוד נכתב כאן על נושא הבינה המלאכותית, הוסבר בו למה היא אינה בינה כלל ומהו המחסום המשמעותי בדרך לכך, שאינו רק עוד ועוד כוח חישוב.
בנושא אחד הפוסט ההוא די פספס: שוק העבודה. הונח שם, לאור הסדרה, שבקרוב מאוד, מליוני אנשים יאבדו את מקורות פרנסתם. זאת לצד העובדה שיצרני הרובוטים יהפכו לעשירים במידה בלתי נתפסת ושכתצוצאה מהקיטוב הכלכלי האדיר יפרצו מהומות. עשירים יתחמשו ויסתגרו, עניים יתחמשו ויתקפו. אפשרות אחרת שהונחה, היא שהרובוטים פשוט יספקו עושר אינסופי שיאפשר לאנשים לא לעבוד.
כל זה היה מוטעה.
אבל כיוונו לדעת גדולים. כל העולם נופל בזה. שוב ושוב.
האם אנחנו מכחישים? עוצמי עיניים? האם אנחנו משלים את עצמנו ואותה החלפה של בני אדם ברובוטים ממש מעבר לסיבוב?
בכך עוסק הפוסט הזה.
מה תעשי אם את אוהבת את ישראל ומאמינה שצריך לחיות בה וביתך בחרה לגור באוסטרליה?
מה תעשי אם כל חייך היית ספקנית וביקורתית כלפי הדת ובנך בחר לחזור בתשובה?
איך תגיב אם בנך, התלמיד המבריק, יסרב ללמוד בטכניון כאחיו הבוגר ובמקום זאת יפנה לקריירת ריקוד ומחול?
הסרט ארבעה בנים של נעם דמסקי ומורדי קרשנר מספר מקרוב על אנשים שבחרו ללכת בדרך אחרת מכפי שהוריהם ציפו מהם או יעדו להם.
- נובמבר במאגר הסרטים
- ערים בלילה - לעולם לא משתחררים מן השבי
- איזה בחור טוב
- איגרת משודרת מרץ 2023 - מותו הטרגי של האלוף הראשון בצה״ל
- מסע לקוטב הצפוני
- מאי במאגר הסרטים
- אובר דוס - כשגבר פוגש אישה
- אוקטובר במאגר הסרטים
- יוני במאגר הסרטים - מהדורה מיוחדת ל - 2021
- מרץ 2022 - עשרים שנה לחומת מגן ואנימציה רוסית