למה לי לצרף את סרטיי לאתר

אם את או אתה יוצרי סרטים ויש סרט שיש לכם את הזכויות עבורו, שקלתם מן הסתם פעם אחת לפחות לצרף אותו לפלטפורמה מקוונת כמו מובי דיסקברי.
למה לצרף? האם עלול להיגרם לכם נזק? מה ייצא לכם מזה כלכלית? האם מכירות עתידיות לגופי שידור לא ייפגעו? ומה עם פסטיבלים? האם מישהו ירצה להזמין אתכם להרצאות במידה שהסרט זמין? איך תפקחו ותוודאו שלא עובדים עליכם והסרט שלכם נמכר מבלי שתקבלו דיווח אמיתי?

שיהיה ברור: אינני מתכוון להגזים ולשכנע. הרשומה הזו לא תהיה בשום פנים ואופן Oversell. היא מבוססת על דעתי ונסיוני. כמובן שיש להביא בחשבון שאני בעל ענין, כיזם הפלטפורמה. הנה, בצעתי גילוי נאות. יחד עם זאת, יש לזכור שהייתי יוצר פעיל מאוד במשך 22 שנה. עשיתי או הייתי מעורב ביצירת יותר סרטים מרוב היוצרים ששוקלים להצטרף לפלטפורמה. אני מכיר את הדילמות.
ועכשיו בבקשה תקראו.

העולם עובר להיות מקוון (און ליין)

עבורי, העולם כבר עבר לשם ב - 2002, כשהקמתי את האתר הראשון שלי, שכלל וידאו להורדה (לא היה אז סטרימינג). שלוש שנים אחר כך בא יוטיוב לעולם. ב - 2007, נטפליקס, עד אז חברה ששלחה DVD בדואר, החלה עם הסטרימינג. אני מאמין בסרטים באינטרנט עוד מהתקופת החייגן (אינטרנט מבוסס קו טלפון).
לפני זמן מה (תחילת 2020) הוזמנתי לכינוס באוניברסיטה בו התבקשתי לחוות את דעתי על המשך שימוש ב - DVD ובקבצים באקדמיה, ספרנים קוראים לזה "אוספים קבועים". ובכן, לדעתי הכנס הזה בא עשר שנים מאוחר מדי.
אז אם אתם בונים על מכירת DVD או קובץ לאוניברסיטה, דעו שהסיכויים לכך הולכים וקטנים. כלומר, אם הצלחתם, מעולה. מדובר בסכום לא קטן (2000 ש"ח בממוצע). לא פשוט להגיע לסכום הזה בסטרימינג.
אלא שהאוניברסיטאות עוברות, כמו כולנו, למנוי לשרותי ענן, כלומר לשירותים כמו מובי דיסקברי. לא מדובר רק במגמה בעולם הסרטים. ההפך: הסרטים הם האחרונים להצטרף. הדבר בלתי נמנע והוא רק יגבר.

פגיעה ביכולת להיות מוזמנים להרצאות

יוצרות ויוצרים רבים חוששים שאם הסרט יהיה זמין באופן מקוון, איש לא יזמין אותם להרצאות עם הסרט. ייתכן כי החשש הזה מבוסס בתקופה בה הסרט מבוקש ויש בו ענין ציבורי. אני מאמין שכשם שמזמינים סופר להרצות על הספר שאפשר לשאול בחינם בספרייה, כך גם מזמינים במאית להרצות. כלומר, המוטיבציה לפגוש את האיש או האישה מאחורי הסרט גוברת מעצם היותו של הסרט נגיש אינטרנטית. המפגש עם היוצר, בין אם מדובר בסופרת או במאי, תמיד מענין יותר. ענין של אווירה, יכולת לשאול שאלות וגם לחוות מפגש ולהיות באינטרקציה. זו אגב גם הסיבה שאנשים הולכים לקונצרטים, למופעי רוק ולמגרשי כדורגל, למרות שאפשר לצפות ולהקשיב לכל אלה מרחוק, באיכות מעולה. 
אני יודע, זה לא תמיד משכנע. אבל בהחלט נקודה למחשבה. מסקנה:  אם אתם מצליחים לסדר לעצמכם הרצאות והקרנות, אולי תרצו לדחות את העלאת הסרט לפלטפורמה. אם ההרצאות מיצו את עצמן, העלו אותו. אין לכם מה להפסיד. הברירה האחרת היא שהוא פשוט יישב על המדף. זכרו, לכל סרט כמעט יש תאריך מיצוי להרצאות ומפגשים.
הזמנים האחרונים הכניסו לענין גם מפגשי יוצרים מקוונים, הנערכים אחרי הקרנה. גם לכך יש לנו פיתרון טכנולוגי. 

פגיעה ביכולת להתקבל לפסטיבלים

זה ענים מרתיח: פסטיבלים אמורים לקדם יוצרים ובמקום זה תוקעים אותם. הם דורשים את מעמד הבכורה ואוסרים על זמינות און ליין. פסטיבלים לא בעד היוצרים, אלא בעד עצמם. ואתם יודעים מה?  לא בטוח כלל שהדבר באמת מקדם את הפסטיבל. הרי זמינות און ליין, בהמשך לסעיף הקודם, אינה דומה להקרנה בפסטיבל.
אבל לא נשנה את העולם. בינתיים. לפחות עד שהדינוזאורים (בני גילי, לצערי) יניחו לנו עם התפיסות המיושנות שלהם.
מסקנה: אם יש פסטיבל שחשוב לכם, התכופפו בפניו. עם כל הכאב. אל תצרפו את הסרט לפלטפורמה עד שלא תמצו את סבב הפסטיבלים, לפחות אלו החשובים.

פגיעה ביכולת למכור את הסרט לטלוויזיה

הטלוויזיה הולכת ודועכת, עם המשמעויות הטובות והרעות של הענין (לא אכנס לנושא זה כעת. יהיה ארוך מדי). בינתיים יש שם כסף. בין השאר, הטלוויזיה מונשמת על ידי מימון ציבורי, שמתעלם משיקולים כלכליים. לא בכדי בחרתי בדימוי ההחייאה. וזה טוב ליוצרות ויוצרים. טוב מאוד.
מסקנה: אם יש לכם אפשרות למכור לטלוויזיה, גם אם איש לא יצפה שם בסרט כי הם ישדרו אותו ב - 02:00 בלילה, לכו על זה, אם הכסף טוב. הטלויזיה דורשת בלעדיות? - הגידו כן, אבל רק אם הכסף ממש טוב. אחרת הם הולכים לקבור אתכם בכלוב של זכוכית: שקוף, אבל אטום.

זה מעליב

און ליין נתפס כ"תחנה אחרונה" בדימוי של יוצרות ויוצרים. אלא אם מדובר בנטפליקס. תחנה אחרונה היא בית קברות, מקום שמגיעים אליו אחרי שממצים או מתייאשים מכל מה שבא קודם והוא זוהר (פסטיבלים) או מכניס (מכירה לטלוויזיה או לנטפליקס). אני סבור שאון ליין הוא דרך נפלאה להגיע לקהל היעד שלך. אינני מייפה את הדברים אלא כותב מתוך ניסיון. בטלוויזיה, הקהל הוא עלום. מבקר טלוויזיה מחמיץ או מאיר פניו אליך בבוקר שאחרי בעיתון. פה ושם מישהו כותב על כך ברשת חברתית. וזהו. באון ליין לעומת זאת אנשים מגיבים בעוצמה ובמקום. זה נפלא. 
מה כן יכול להיות מעליב?
כאשר הסרט זניח און ליין ואיש לא מגיב אליו. ואין לכם אפילו את הכסף של המכירה לטלוויזיה שינחם אתכם.
או.קי. - אבל ידעתם את זה כשבחרתם לעסוק באמנות, נכון? אז קחו אוויר ותתמודדו. 
או שתעזרו לקדם את הסרט בשבתו און ליין.
כן, גם מובי דיסקברי יעזור לכם לקדם את הסרט. אבל באופן מוגבל. יש לנו יותר מ - 1000 סרטים. כל סרט מקבל דקות של תהילה והבלטה אצלנו. אם זה בעמוד הבית, אם בסקירה ואם בניוזלטר. אבל איננו מקדמים את כל הסרטים כל הזמן. זה בלתי אפשרי.
מה שאנחנו כן עושים ויכול בהחלט לעזור הוא לקדם את הפלטפורמה עצמה. במיקום שלנו בגוגל יותר חזק מרוב האתרים של אתרי הסרטים או עמודי הפייסבוק שהוקמו עבורם (אלא אם אתם משפיעינים).  

כמה כסף יוצא לי מזה

זו שאלת השאלות. יש במובי דיסקברי סרטים מצליחים. מה זה מצליחים? אלפים בודדים של שקלים בשנה. לעומתם, יש כאלו שמעט מאוד. כמעט אף אחד לא אפס מוחלט. הסרט תמיד ייצפה ויהיה מבוקש מתישהו. זה פשוט קורה לי עם הסרטים שלי. כאשר יש מודעות או ימי התרמה לתסמונת דאוון, רואים את הסרט שלי על פרופסור פוירשטיין. כאשר יש אווירה של רוחניות והודו, רואים את 'בחצר האחורית של אלוהים'. כאשר יש בתקשורת דיבור על זוגות מעורבים, רואים את 'עד שאלוהים יפריד בינינו'. וכן הלאה עם הסרטים האחרים. לפעמים מרצה או מורה מתאהבים עד כלות בסרט הנשכח שלכם ומפנים מאות סטודנטים לצפות בו. זה עולה ויורד. לכו תדעו.

האם אתם מפסידים מזה

מובי דיסקברי אינו דורש בלעדיות. אז איזה נזק יכול להיגרם? מכרתם את הסרט לפלטפורמה מנצחת והיא דורשת בלעדיות? בקשו ונסיר אותו. כבר היו מקרים. לעולם לא נעמוד בדרכה של יוצרת.
הפעמים בהם יוצרים בקשו להסיר את הסרטים שלהם, למרות שאלו לא נמכרו לאף גוף אחר, היו רק אחרי שגילו שאלו כמעט ולא נצפו אצלנו. במילים אחרות, היוצרים נעלבו ולכן פעלו נגד עצמם והורידו סרט שיכול היה להרוויח ולהיות נצפה בעתיד. איזו סיבה יכולה להיות לדבר כזה? - רק אגו. אבל מובי דיסקברי לא רשום בפנקס הפסיכולוגים ולכן, במקרים כאלה, פשוט ניפרד לשלום.

י.ש