סקירות סרטים
כרזת הסרט אדמה יתומהאורפנד לנד (Orphaned Land), או אדמה יתומה, היא להקת מטאל שהוקמה בשנת 1991 בישראל ונושא סרטו של הבמאי יוסי רבך.
באותן שנים היא הצליחה ליצור תת-ז'אנר חדש שלא נראה כמוהו בעולם המטאל לפני כן: מטאל אוריינטלי. שילוב של דת' מטאל עם סולמות מזרחיים וסילסולים. עד כמה שזה נשמע מוזר, מה שמייחד את אורפנד-לנד משאר עולם המטאל הוא לאו דווקא הפן המוזיקלי. אוזן שלא רגילה להקשיב למטאל, כנראה לא תשים לב להבדלים בינם לבין להקות אחרות.
מה שמייחד את אורפנד לנד הוא המסרים שלה. אבל לשם כך יש להכיר קודם כל את הרקע למוסיקת המטאל:

אם את או אתה מנויים בספרייה ציבורית*, תוכלו לצפות בכל הסרטים שלנו בחינם.
מעל 700 סרטים מחכים לכם באתר. את רובם לא תוכלו לראות בנטפליקס או באתרים פיראטיים, בטח שלא בטלוויזיה.
מסיבה פשוטה: הסרטים שאצלנו נועדו לאנשים שאוהבים תוכן, מחשבה ואסתטיקה.
אם אתם אוהבים לאתגר את המוח עם תוכן מעשיר, לשבור סטריאוטיפים ולצפות בסרטים על מדע, ספרות, טכנולוגיה, רפואה, תזונה, פסיכולוגיה, צדק חברתי, היסטוריה ועוד -- הגעתם למקום הנכון.
איך נכנסים
ראשית, הספרייה הציבורית שלכם חייבת להיות מנויה על האתר שלנו.
קיים סיכוי שהיא כבר מנויה. אנחנו מוכרים על ידי משרד התרבות.
הכי פשוט לנסות. היכנסו כאן:
https://library-films.com/user/login
הכניסו מספר תעודת זהות, מספר כרטיס קורא או כתובת דוא״ל.
אף אחד מהם לא מזוה על ידי האתר?
לא נורא!
פנו אלינו וציינו את שם הספרייה. אנחנו נדאג לשאר.
אם הספרייה לא מנויה, נציע לה להצטרף. אם הספרייה מנויה לאתר, פשוט נוסיף את פרטיכם, כדי שתוכלו להיכנס מכאן ואילך בחינם.
* הגישה מותנית בכך שלספרייה אליה אתם מנויים יש מנוי פעיל אצלנו.
דיוויד סרבה ג'ונס, כוכב הסרט ג'יפסי דייווי, כאילו נולד לעולם כדאי לאשש לאנשים דעות קדומות על מוזיקאים נודדים. יש לו את כל המאפיינים ואת כל הקלישאות הדרושות. אם נרצה להתוודעות לסיפור של טיפוס כזה תמיד נחשוב על היותו, בשורה התחתונה, בודד בעולם ואין לו איש מלבדו. אך הסרט שנעשה ע"י רייצ'ל, בתו הבוגרת, בא להראות לנו שהמציאות היא שונה מהאגדות והסיפורים ומאחורי השמות של הנשים שאותן הוא עזב. בדרכו הבודדה ישנן נשים חזקות, שלא מסתכמות רק כדמויות משנה. כל אלה הן עולם בפני עצמן והן כאן כדי להעיד על מעשיו של דיוויד ועל השפעתו הרבה על חייהן. עוד מאפיין מרכזי ולא פחות חשוב מהדמויות היא תרבות הפלמנקו שמתאימה כמו כפפה ליד לסיפור זה, שבו שזורים מאפייני הנדידה והעממיות.
כרומוזום אחד יותר מדי הוא כינוי דרמטי-סמלי לתסמונת דאון. מבחינה פיזיולוגית, מדובר בתיאור מדויק. הביטוי ׳אחד יותר מדי׳ מסמל בחברה בדרך כלל משהו שכמעט כמעט והיה בסדר או תקין וברגע האחרון השתבש.
זהו גם שמו של הסרט, העוסק בבני נוער הלוקים בתסמונת דאון ומעלים מופע תיאטרון שלם.
הסרט מתחיל בכאב: ׳אמא, תרפאי אותי,׳ מספרת אמו של תומר, אחד מגיבורי הסרט, על הדברים שהוא אומר לה מדי פעם. אנשים עם דאון ידועים בעוצמות הרגש שלהם, תופעה מדהימה שאף השפיעה על יוצרי הסרט והיא זו שגורמת להורים של בעלי התסמונת לומר לפעמים שקבלו מתנה.
האם זו מתנה, או שמדובר ברציונליזציה שמקלה על קבלת הדין? - זוהי שאלה גדולה, אך היא נדחקת יחסית לשוליים של הסרט הזה, שאולי מתחיל בכאב אך האופטימיות והיצירה שבו הולכות ומתגברות ככל שהוא מתקדם.
הסרט הוא ליווי בן שנתיים של קבוצת בני נוער עם דאון, העובדים על מופע תיאטרון. המסגרת היא ״הקליניקה״ - מסגרת פנימייתית המנוהלת על ידי פרופ׳ ראובן פוירשטיין (שנפטר שנים אחרי עשיית הסרט). פרופסור פוירשטיין הוא חתן פרס ישראל ופרסים רבים נוספים. שיטותיו לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים מיושמות ב - 70 מדינות ברחבי העולם. הסרט, מעבר להיותו של הסרט מעקב אחרי העבודה על העלאת מופע התיאטרון, מהווה גם ניסיון צנוע לתעד את מפעל חייו האדיר של פרופ׳ פוירשטיין.

במאגר שלנו יש הרבה סרטים על ישראל: החברה הישראלית על כל גווניה, ההיסטוריה שלה, סרטים על אמנים, סופרים ומוסיקאים ישראלים וגם, אי אפשר בלי - שכול, מלחמה וטראומה.
חשוב לנו גם לגוון עם נושאים נוספים, כלליים יותר. לכן יש גם סרטים על טכנולוגיה, רפואה, תזונה, תרבויות רחוקות, כלכלה ועסקים.
הרשומה הזו תספר לכם על הנושא האחרון - כלכלה ועסקים.
החשש מרובוטים גדל כל העת. הוא נע בין החשש מהאנשים שמפעילים אותם, שיעשו בהם שימוש לרעה לבין החשש מהרובוטים עצמם ומהתבונה לכאורה המתפתחת בהם, המתחרה בזו האנושית. הסדרה הרובוט שפיטר אותי נוגעת באחד העצבים הרגישים ביותר הנוגעים לרובוטיקה: החשש לאובדן מקום העבודה והפרנסה. כדי להתייחס לשאלות האלה באופן מעמיק, הסדרה עוסקת בארבע מדינות, מהגדולות בתחומי התעשיה והטכנולוגיה: גרמניה, צרפת, יפן וארצות הברית.
תחת מסווה קולנועי מבריק של סרט מתח, נגלל בפנינו סיפור של חיים עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה בסרטה של טליה פינקל כוסות רוח לאבא.
כ - 1%-1.5% מהאוכלוסיה סובלת מסכיזופרניה.
זוהי היא מחלת נפש כרונית נרחבת, שתחת הגדרתה נכנס מגוון רחב של תסמינים והתנהגויות. הנפוצה בהם היא הסכיזופרניה הפרנואידית, בה החולה סובל ממחשבות שווא תכופות ולעתים קרובות גם מהזיות שמיעה ובעיות תפיסה.
הסכיזופרניה הפרנואידית מאופיינת בהתנהגות חשדנית ובהעלאת תאוריות קונספירציה (לעתים קרובות אבסורדיות וחסרות ביסוס) כלפי הסביבה הקרובה. סכיזופרנים פרנואידים יכולים להאמין בהכל, מהרעלה של האוכל שלהם עד אמונה כי כל האנשים בעולם הם בעצם רובוטים בעוד הם הישות האורגנית היחידה.
מנוע שמייצר תמונות מדהימות עם הוראות טקסטואליות קצרות, צ׳אט שמנהל איתכם שיחה ברמה של בני אנוש, מחולל טקטס שיוצר סיפורים מקוריים ברמה ספרותית ועוד ועוד.
מה שמכונה בינה מלאכותית הגיע לכל תחום בחיינו. לא תמיד אנחנו מודעים לכך שמה שעומד מאחורי דברים שאנחנו חווים נעזר בבינה מלאכותית.
האיגרת שלנו הפעם עוסקת באופן מעמיק בבינה מלאכותית. אנחנו משתדלים לעשות זאת באופן בלתי בנאלי: לא רק לספר לכם בנשימה עצורה כמה הכל מדהים או להביע חשש אופנתי מבעיות אתיות, אלא גם להטיל ספק על מה שהכל מדקלמים: שהרובוטים הולכים להחליף אותנו, שהרובוט האנושי מעבר לפינה.
כי זה לא המצב.
אז לחצו על Play והיאזרו בסבלנות. האיגרת ארוכה, אבל שווה.
צפו כאן
ב - 28.12.2022 נערוך אירוע הקרנה ומפגש יוצר של הסרט טוב למות?! - האירוע ייערך בקיבוץ שער הגולן. הסרט יוקרן במקביל באופן מקוון (און ליין) ואנחנו נשדר את המפגש עם הבמאי ישירות מהאולם.
הירשמו כאן לאירוע המקוון
אנא שימו לב כי עלות המפגש היא 15 ש״ח. הכניסו את קוד ההטבה 773478 כדי להירשם בחינם.
הסרט עוסק במיתוס המפורסם ביותר של יוסף טרומפלדור, המשפט ׳טוב למות בעד ארצנו׳. דורות שלמים התחנכו על המשפט והבמאי איתי נבו לנדסברג, בן קיבוץ תל יוסף (שנקרא על שם טרומפלדור), לוחם וקצין במשך שנים רבות, יוצא לפענח את מה שמאחורי המשפט. סימן השאלה והקריאה בשם הסרט מסמלים את הנכונות לדון באומץ בכל פרה קדושה.
סיפור על גשם
אנחנו בדצמבר וזהו חודש גשום בדרך כלל. כלומר, אמור להיות... - הסרט סיפור על גשם הוא סיפור פנטסטי על זוג שנקלע למשבר, עד שיום אחד מגלה בן הזוג שביכולתו להוריד גשם במקום הצחיח בו הוא חי עם בת זוגו. הגילוי מביא בתחילה אושר, אך יוצר בעיות אחרות.
הורדת גשם ניסית מעסיקה את המין האנושי אלפי שנים. חודש דצמבר, בשנת 1872, הוא גם הזמן בו פוענח לראשונה הסיפור המסופוטמי על המבול על ידי החוקר ג׳ורג׳ סמית באנגליה. את יכולתו לקרוא כתב זעיר ולפענח אותו רכש לראשונה כנער עני שעבד כשוליה בבית מלאכה למטבעות. עדים מספרים שכאשר פיענח את כתב היתדות, החל לרקוד מהתרגשות וצעק ״אני הראשון שמפענח את הכתוב מזה 2000 שנה״ ואף החל להוריד את בגדיו-:)
ביום חמישי 27.10.2022 נקיים הקרנה של הסדרה 301 פדויים ומפגש עם הבמאית ציפי קרליק, המפיק איתי לנדסברג ואורי אהרנפלד, מפדויי השבי ומשתתף בסדרה.
האירוע יתקיים בהיכל התרבות בכפר סבא (אודיטוריום בית ספיר) והמפגש עם היוצרים יועבר בשידור חי לצופים המקוונים. כלומר, אירוע היברידי, כפי שאנחנו מבצעים כבר מעל שנה.
הירשמו כאן לאירוע המקוון (חינם)
לאירוע באולם הירשמו כאן
הסדרה עוסקת בפדויי השבי של מלחמת יום כיפור. לא רק בלחימה ובנפילה בשבי, אלא במידה רבה גם במה שקרה אחרי שחזרו לארץ:
פדויי השבי צוו להגיע למתקן מיוחד בו עברו חקירות יסודיות. על פניו, לגיטימי ואף נחוץ. מדינת ישראל ביקשה לדעת מה רמת הנזק הבטחוני שנגרם בשבי, עד כמה דלפו סודות, מהן שיטות החקירה של האויב ועוד. הדבר כונה ״תשאול״ ולא חקירה, כדי לעדן את מראית העין שלו.
אלא שבעיני הפדויים, זו לא רק היתה חקירה/תשאול, זה היה כתב האשמה: ״למה נפלתם בשבי ולא בחרתם להילחם עד המוות? האם אתם כעת סוכנים מושתלים? ואם אתם טוענים שלא, תוכיחו.״
לנחקרים/מתושאלים הוזרק החומר פנטותאל, המכונה לפעמים סם האמת. האמונה אז היתה שהדרך להוציא את האמת מפדויי השבי תהיה לסמם אותם בחומר הכימי ואז להחיות את סיטואציות הלחימה והשבי דרך השמעת הקלטות רשתות קשר, פיצוצים, צעקות חוקרים ועוד. אז, האמינו החוקרים, האמת תצא לאור.
אבל האמת היתה שהנחקרים חשו שהם עוברים חוויית שבי נוספת.
במשך שנים לא דיברו על כך. לא היה ראוי להטיל ספק במעשיו של צה״ל. האמונה ש״ככה זה ואין מה לעשות״ החזיקה מעמד שנים רבות, עד שהספקות החלו לעלות ונוצר שיח. אחת מהתוצאות שלו היא הסדרה העוצמתית 301 פדויים, אותה כאמור נקרין ואחריה יתקיים מפגש יוצרים.
צפו בהמשך בשיחה עם הבמאית ציפי קרליק
ֿהירשמו כאן לאירוע המקוון

כאשר מדברים על הפרעות קשב, מדברים בדרך כלל על ילדים.
מצד אחד, המודעות הגוברת לתופעה גורמת להרבה מאוד אנשים בוגרים להגיד על עצמם ״אני עם הפרעת קשב״.
מצד שני, כאשר מגיעים לדרכים אפקטיביות להתמודד עם הענין, כמעט תמיד מדברים על ילדים ונוער.
הסרט ADHD, לא רק לילדים, מתמקד במבוגרים. ואולי תמצאו בהם את עצמכם או אנשים הקרובים לכם?
צפו בוידאו הקצר המצורף. הוא נוצר בעקבות כתבה מעניינת על אוטיסטים בלתי מאובחנים, דבר שהוא כמובן שונה לחלוטין, אבל דומה בהקשר של האבחנה המפוספסת, שגורמת לסבל ומאמץ שחווים אנשים במשך רוב חייהם.
לסרט ׳ADHD - לא רק לילדים׳ במאגר
- עוד ועוד: על תרבות הצריכה הישראלית. סקירה
- שורשי השסע החברתי הישראלי
- האם חיות חושבות ומהן מרגישות
- מרץ 2022 - עשרים שנה לחומת מגן ואנימציה רוסית
- איגרת משודרת ליוני 2022 - פסטיבל הסופרים והמשוררים הראשון
- איגרת משודרת פברואר 2023 - ברצלונה נפרדת מתל אביב
- איגרת משודרת ספטמבר 2022 - על חולשות אנושיות ומזון אורגני
- האם יש לנו באמת בחירה חופשית
- זווית אחרת על יום השואה
- אוקטובר במאגר הסרטים