מרטי סאנס, במאי לא יהודי וללא זיקה מיוחדת לישראל, קם והחליט להתמודד ביושר מול הדעה הקדומה עליה גדל הוא עצמו: מיהם היהודים ומדוע הם כל כך שנואים וחשודים.
התוצאה של חקירתו זו היא הסרט המצוין הסטיגמה.
סאנס הוא יוצר קולנוע ותושב ברצלונה, עיר הידועה בקוסמופולטיות שלה, בפתיחות כלפי להט״ב, בספורט כמובן, בתרבות עשירה, היסטורית ועכשווית ובאדריכלות של גאודי, שמגיעים מכל העולם לצפות בה. זה מצד אחד.
מצד שני, בסקר רחוב אקראי הוא שומע מגברים ונשים מקבוצות גיל שונות, כאלו הנראים כאזרחים נורמטיביים לחלוטין, דעות מופרכות על היהודים ועל המאפיין אותם.
הי, האיש שבתמונה נראה ממש רגיל, לא?
שימו בצד את העובדה שיהודים לא פגעו בעצמם בישו(ע), אלא הרומאים. אבל גם אם כן, זה קרה לפני 2000 שנה! קצת מוזר לעמוד באמצע רחוב תוסס בברצלונה ולהסביר למצלמה שאתה שונא יהודים כי פגעו בישוע, כאילו מדובר בענין אקטואלי.
״האמנתי כל כך במחשבה שאי אפשר לבטוח ביהודים, שאפילו לא הייתי מודע לכך. ירשתי את הדעה הקדומה של משפחתי, חינוכי ושל החברה בכלל. החשד והבוז חקוקים עמוק יותר ממה שהיינו רוצים להודות. כך התחלתי בתהליך של ניתוח האנטישמיות שלי.״
את הדברים האלו אומר הבמאי, מרטי סאנס, בתחילת הסרט. משם הוא יוצא למסע בנסיונות להבין ולהסביר את שורשי האנטישמיות הזו. הוא פוגש כמרים, תיאולוגים, פילוסופים, פסיכולוגים, היסטוריונים וסוציולוגים. רובם אגב, לא יהודים וכולם מגלים אומץ ויושר אינטלקטואליים, תוך שהם מנתחים את התופעה ללא משוא פנים, בדיקנות ובבהירות.
אז איפה הכל מתחיל? - אפשרות אחת היא שמדובר בבורות וחוסר היכרות עם היהודים. נניח שהדבר כך, אלא שאז עולה השאלה האם עבור כל עם שאינו מוכר לספרדים, מתקיימת דעה קדומה שלילית כה חזקה. האם אנשי פפואה ניו-גינאה, שגם הם לא מוכרים לספרדי הממוצע, נחשבים על ידי האדם ברחוב בברצלונה לקמצנים, תוקפנים, עשירים ורוצחים?
כמובן שלא. הדעות האלה, בוודאי שבעוצמה כה גדולה, שמורות ליהודים.
משתתפי הסרט חוזרים אל גירוש ספרד ב - 1492. האירוע הזה, שהתרחש לפני יותר מ - 520 שנה, הותיר חותם עצום בחברה הספרדית. קדמה לו הסתה נמרצת של הכנסייה, שבאה להצדיק את האירוע. ומאחר שמאז הגירוש, הספרדי הממוצע לא פגש יהודים כלל, אותה הסתה הפכה ליסוד מכונן בחברה הספרדית והועברה באופן מדויק מדור לדור, מבלי שאיש יפריך אותה.
החברה הספרדית היא ראשונת המפסידות מגירוש היהודים, קובעים המרואיינים לסרט בביטחון. גירשנו אוכלוסיה נאמנה, שומרת חוק, משכילה ויוזמת. לא מעט מהשקיעה של ספרד או מדריכתה במקום במאות האחרונות, מיוחסת לדבריהם לגירוש היהודים.
האנטישמיות היא מונח שנדון הרבה בחברה הישראלית. הטראומה של הפוגרומים וכמובן השואה הוכיחו לעם היהודי שהאנטישמיות מסוכנת. בשנים האחרונות נוסף עוד רובד לדיון והוא עוסק בשאלה אם הביקורת על ישראל היא ביקורת פוליטית לגיטימית או אנטישמיות במסווה, זאת משום שהביקורת על ישראל נראית לפעמים חסרת פרופורציה לעומת אירועי סכסוך אחרים בעולם. הסרט עוסק גם בנקודה הזו, אך חידושו המרכזי לא נמצא בה, אלא בטיפול השורש שהוא עושה לדעות הקדומות החשוכות ביותר ולפעמים, יש לומר, גם מצחיקות:
לצפיה בסרט המלא
צפו בטריילר כאן: