הסרט יפן מתחמשת, אצלנו באתר הסרטים, מספר על המהפך האדיר שנוצר אצל אחת המדינות המסקרנות והניגודיות בעולם - יפן.
ממדינה שנשבעה לא להילחם עוד לעולם, למדינה שבונה את הצבא השלישי בגודלו בעולם.
ב - 1945, מיד אחרי מלחמת העולם השניה, יפן הכניסה לחוקה שלה את סעיף 9, קובע שהיא לעולם לא תיזום מלחמה על מדינה אחרת.
אומרים שצריך שניים לטנגו וזה היה המצב גם כאן: ארצות הברית, שניצחה במלחמה והכריעה את יפן בשתי פצצות אטום, ניסחה בעצמה את הסעיף הזה בחוקה. בכך היא רצתה להבטיח לעצמה שהאויב האכזר והמתוחכם שהיה לה, לא ישוב לתקוף אותה.
הצד השני היה היפנים עצמם, שעברו שינוי מוחלט והחליטו לנטוש את דרך המלחמה.
זה פשוט התאים לכולם.
עד שזה לא.
בכך עוסקים הסרט ׳יפן מתחמשת׳ והרשומה הזו.
רקע חשוב ומענין
הטלת פצצות האטום על יפן היתה מאורע שהעולם לא ישכח. הוא משמש כתמרור אזהרה מפני ההרס והמוות ששימוש בפצצה גרעינית יכול להביא אליו, אבל הוא גם יוצר תחושת קורבנות מסויימת כלפי יפן.
למרות שהדבר נכון, ולמרות שנהרגו בין 130,000-200,00 איש, כולל ילדים רבים, כתוצאה מההפצצות של הירושימה ונגסאקי, חשוב לזכור כי:
- היפנים הראו נכונות להילחם עד המוות ועד החייל האחרון. הם הראו זאת בפועל בקרב איוו ג׳ימה. לפיכך, המשך לחימה ״רגילה״ היה צפוי לגרום לכמות הרוגים גדולה הרבה יותר.
- הערכות אמריקאיות הראו כי בקצב הנוכחי, עם לחימה קונבנציונלית, כמות ההרוגים בשני הצדדים עלולה להגיע למיליונים רבים. גם היפנים אגב הגיעו להערכות דומות.
- האמריקאים חששו שהתמשכות הלחימה והצורך להיעזר בברית המועצות יביאו לכך שבריה״מ תשיג בעקבות כך שליטה על חלקים מיפן.
- האמריקאים האמינו כי הדרך היחידה לשבור את האתוס היפני של לחימה עד המוות למען הקיסר, הוא דבר שחייב להישבר לחלוטין. הדרך היחידה להשיג זאת לדעתם תהיה באמצעות מכה שאי אפשר להתאושש ממנה. לפיכך, הם האמינו כי רק כניעה ללא תנאי מצד יפן תוכל לשנות זאת. כניעה כזו, כך סברו, ניתן להשיג רק בחורבן פתאומי ואדיר שפצצות אטומיות יכולות לחולל.
ככל הנראה, האמריקאים צדקו בכל הערכותיהם ובפרט באחרונה (שרק כניעה ללא תנאי תשנה את תפיסת המלחמה של היפנים).
יתר על כן, יפנים רבים מעידים על כך בעצמם. באתר תוכלו לצפות גם בסרט דוד יעקב והפצצה, המספר על ג׳ייקוב, אחד מהמדענים שהשתתפו בפרויקט מנהטן לפיתוח פצצת האטום. ברבות ימיו, כאזרח, הוא שימש כיועץ ליפנים בבניית כורים גרעיניים להפקת חשמל. הם ידעו על חלקו בפיתוח הפצצה שהרגה רבים מבני עמם, אך לא הזכירו לו זאת אפילו לא ברמז.
בנוסף, כמו שניתן לראות בסרט, היחס לבסיסים האמריקאים הרבים שממוקמים ביפן (130 במספרם) הוא יחס של אהדה וקבלה, עד הערצה.
סעיף 9 בחוקת יפן המודרנית
סעיף 9. (1) מתוך שאיפתם הכנה לשלום בינלאומי המבוסס על צדק וסדר, מוותרים אנשי יפן לעולם על מלחמה כזכות ריבונית של אומה ועל האיום או השימוש בכוח כאמצעים ליישוב סכסוכים בינלאומיים. (2) על מנת להגשים את המטרה של הפסקה הקודמת, כוחות יבשה, ים ואוויר, וכמו כן כל פוטנציאל מלחמתי אחר, לא יתקיים לעולם. זכות המדינה לתוקפנות לא תוכר.
לזכור ולא לשכוח
יפן היתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. היא היתה שותפה לתפיסת העליונות הגזעית של היטלר. משטרה חשאית בנוסח הגסטפו (קמפייטאי) הוקמה כבר בסוף המאה ה - 19׳. ארגון זה, שמנה בשיאו 75,000 איש, מופיע גם בספר האיש במצודה הרמה.
עם זאת, לא היתה רדיפת יהודים ביפן הקיסרית. יפן גם סירבה להסגיר לגרמניה את היהודים שבשטחה והיו יפנים רבים שסייעו ליהודים לברוח.
הדבר מבלבל מעט, שכן תאוריית הגזע והברית עם גרמניה הנאצית אינם מותירים מקום לספק לכאורה. את הסתירה ננסה להסביר דרך דבריו של פרופסור בן עמי שילוני המובאים בכתבה הזו. לדבריו, (כפי שהם מצוטטים), היפנים בהחלט מקבלים את הטענות האנטישמיות לגבי יהודים, כאילו הם שולטים בעולם העסקי והתקשורתי. ואולם, בעוד שאר העולם משתמש בטענות אלה כדי לשנוא את היהודים, היפנים דווקא סבורים שיש כאן מקום להערצה, לימוד וחיקוי.
אנשים שמגיעים ליפן כיום מתרשמים מהגינות, הסדר והניקיון, האדיבות ובעיקר האסתטיקה והעדינות. אך יש לזכור כי לצד כל אלה, היפנים ביצעו פשעי מלחמה בלתי נתפסים. רשימת מעשי הטבח שביצעו היא ארוכה, זאת לצד התעללויות בשבויי מלחמה והוצאתם להורג בכריתת ראש נוסח דאעש או באיטיות ובאכזריות, בהטבעה, תלייה מהראש, שריפה, הקפאה, חניקה ועוד. אלפי נשים קוריאניות הובאו כדי לשמש שפחות מין של חיילים יפנים לפני מלחמת העולם השניה ובמהלכה. הכל מתועד, הכל מאומת.
בתמונה: כריתת ראש של שבוי מלחמה אוסטרלי ביפן. מקור: ויקיפדיה.
ואז הכל השתנה (1)
עם תום מלחמת העולם השניה, השתרשה ביפן התפיסה על פיה השימוש בכוח גרם להרס, מוות וחורבן ולפיכך, יש להשקיע את אותם המאמצים ובאותה הדבקות והמסירות בתחומי הכלכלה, מסחר ותעשייה.
ואכן, אותן אנרגיות עצומות בדיוק הופנו מעתה לתחומים אלה. יפן ביצעה זינוק אדיר והפכה לאחת הכלכלות הגדולות בעולם,
אמריקה - השומרת של יפן
צבא ארצות הברית נוכח מאוד ביפן על כל אייה. חימוש, טילים, מטוסים, חיילים רבים ו - 130 בסיסי צבא, שלמעשה שהפכו חלק מהמציאות והנוף היפני.
היפנים כאמור, אימצו את מודל אי הלחימה אפילו יותר מכפי ציפו, אותה אמריקה שלכאורה כפתה זאת עליהם ב - 1945.
כבר בתקופת מלחמת קוריאה (שנות ה - 50׳ של האלף הקודם), האמריקאים כבר החלו לגרד בפדחת ולחשוב שאולי עשו עיסקה רעה: הם הבינו שהם נלחמים לבד. יפן אמנם סיפקה שטח ותשתית לוגיסטית, אך אף חייל מיפן לא השתתף בלחימה בפועל לצד ארצות הברית. רק חיילים אמריקאים נלחמו, נפצעו ונהרגו. האמריקאים ביקשו מהיפנים להתגייס ולהילחם לצידם, אבל היפנים הפנו את האמריקאים באלגנטיות לסעיף החוקה שהיא עצמה ניסחה: ״חברים, אסרתם עלינו להילחם...״
ואכן, ליפן לא היה כל צבא. אך ורק משמרות להגנה עצמית כמו משטרת הגבולות, משמר החופים וכדומה, שאינם כוח צבאי.
היה זה הנשיא טראמפ, כבר בקדנציה הראושנה שלו, שהיה הראשון לתבוע מיפן שינוי. ׳אנחנו נלחמים בשבילכם וזה לא הוגן׳ הוא קבע בסגנונו הישיר.
היפנים היו בהלם. הם היו סבורים, שהעובדה שהם מממנים את הכוח הצבאי (מספקים תקציב ל - 75% מהבסיסים האמריקאים בשטחם) מספיקה.
אבל לטרמאפ זה לא הספיק. הוא רצה שהם יילחמו. ממש.
במקביל, סין הלכה וגדלה כמעצמה ויחד איתה, גם שאיפוציה הטריטוריאליות.
צפון קוריאה פיתחה פצצת אטום ואיימה במפורשף גם על יפן.
ורוסיה -- היא מאז ומעולם היתה בסכסוכים טריטוריאליים עם יפן על חלק מהאיים שבין שתיהן.
לא נותרה ברירה, יפן חייבת לחזור למשחק...
ואז הכל השתנה (2)
יפן כיום בונה את הצבא השלישי בגודלו בעולם. יש ביפן הכרה גוברת בכך שהמשך הפציפיזם לא יביא שלום, אלא להפך - ימשוך כוחות זרים לתקוף את יפן ולחמוד את אוצרותיה, כולל התעשייה האדירה שלה. מדיבורים ופעולות לחיזוק הצד ההגנתי, יפן אף עברה לרכש של נשק התקפי. באוויר מרחפת תמיד גם האופציה של בניית נשק גרעיני. זאת משום שיפן צברה עם השנים פלוטונים בכמות רבה. פלוטוניום נחוץ לבניית פצצה, כתוצר לוואי (פסולת למעשה) של הפקת אנרגיה גרעינית לצרכי חשמל. הידיעה, שליפן יש הן את החומר ואת הידע לבניית פצצה גרעינית, היא דבר שמוזכר יותר ויותר, כחלק ממדיניות ההרתעה של יפן.
לצד זאת, יש אנשים רבים ביפן שמאמינים בכל ליבם שליפן אסור לנטוש את אי הלוחמה וכי התחמשות לא תגרום להרתעה, אלא להפך, תאיץ את הסיכוי למלחמה.
הסרט סוקר את המתרחש ביפן ואת שתי הגישות האלה.
לצפייה בסרט: יפן מתחמשת
.