המערכת שבנינו חסכונית ונוחה לשימוש בו זמנית במוסדות.
אנחנו מציעים מנוי כולל ובמחיר הוגן.
מנוי, פשוטו כמשמעו, גישה לכל הסרטים. בלי הגבלת מספר צפיות, בלי הגבלת מספר צופים בו זמניים, בלי אותיות קטנות.
ייתכן שאת או אתה רגילים לרכוש סרטים עבור הספרייה שלכם, בין אם בקובץ או כ - DVD. רכש כזה נותן תחוש ביטחון: הסרט שייך למוסד/ספרייה לתמיד. אין תלות במנוי, אין צורך לחדש, אין סכנה שהסרט יוסר פתאום מהקטלוג.
זה דומה קצת לרכישת דירה לעומת השכרה. ובישראל, מקובל לקנות דירה... אז למה לשאול סרט? בואו נקנה אותו!
המשיכו לקרוא, ננסה להתייחס לנקודות האלה.
תרחיש א': קניתם DVD והוא זמין למנויים, אנשי סגל וסטודנטים
קניית DVD אינה יקרה. היא באזור 60 ש"ח. אמנם DVD מיועדים לשימוש פרטי בלבד, אבל אתם בונים על עקרונות השימוש ההוגן. האם אתם יודעים בוודאות שזה חוקי? לא. ויש לכך סיבה: אין מספיק תקדימים בישראל. זה פחות או יותר תלוי בהשקפת העולם של השופטת או השופט. פשוט, החוק אינו ברור מספיק.
כוונת המחוקק היתה נעלה: להנגיש מקסימום ידע. אבל הנגשת הידע הזו מתנגשת עם זכויות הקנין וזכויות היוצרים. כאשר זכויות מתנגשות, יש לתעדף. כדי לתעדף נכון, בודקים את רמת הנזק (ליוצר/ת) ואת החלופות שהיו. למשל, האם יצרתם קשר עם היוצרים ובקשתם את רשותם לפני שפניתם למסלול השימוש החד צדדי? סביר להניח שלא עשיתם זאת. הדבר עלול להישקל לחובתכם. וכמו שכתבתי, אין עקביות בפסקי הדין. אז אולי תזכו, אם תיתבעו, אבל אולי גם תימצאו חייבים. והיום, יוצרים אינם מהססים להגיש תביעות אישיות נגד ספרנים או מרצים.
תרחיש ב': קניתם DVD והוא נשרט או שהמכשיר התקלקל
מערכת ההפעלה חלונות הפסיקה לתמוך ב - DVD מאז גרסה 10. מחשבים נמכרים כיום ללא כוננים. מכשירי הנגינה הקיימים כבר אינם ניתנים לתיקון. תקליטון DVD שנשרט אבוד.
די, DVD מת.
תרחיש ג': המרתם את ה - DVD שיש ברשותכם לקובץ
דבר זה נקרא Format Shifting. אם עשיתם זאת ללא קבלת רשות מפורשת, כנראה שאתם ממש עבריינים. קראו את הרשומה שלנו בנושא, המסבירה מדוע.
תרחיש ד': קניתם קובץ מהיוצר-ת כדת וכדין
זו העיסקה המשתלמת ביותר לכאורה: הסרט שייך למוסד או לספרייה בלי הסתיגויות והיסוסים. ניתן להעלות אותו לשרת המוסד ולהקרין גם בכנסים.
רק מה? מדובר בעיסקה יקרה יחסית, באזור 1000 ש"ח או קצת פחות. זהו מחיר הוגן ביותר, שכן הוא משקף מייצג עבודה של כמה שנים ומאות אנשים. אבל לא בטוח שהוא משתלם למוסד.
מה למשל אם מרצה זקוקה לסרט עבור שיעור אחד בלבד, באופן חד פעמי? ומה אם מדובר בקורס קטן? האם בנסיבות האלה שווה להוציא 800-1000 ש"ח? - התשובה שלילית. ייתכן כי תקנו כמה סרטים כאלה. אבל אם תבדקו מה קרה להם ואת סטטיסטיקת השימוש, תגלו כי ברוב המקרים הענין פשוט לא השתלם.
כאשר מצרפים את כל ארבעת התרחישים האלו, נוכחים במהירות כי מנוי שנתי, עם קטלוג שמתחדש כל העת ותמיכה בהטמעת סרטים במערכות לימוד מתוקשבות היא הנכונה והכדאית ביותר. להצטרפות: