הכותרת הבלתי נעימה הזו מבוססת על סקר מקיף שנערך אחת לתקופה בארצות הברית. במהלכו נשאלו מאות מנהלי ספריות אקדמיות על מעמדם, על שינויים שהם חווים, על הרגלי שימוש של סטודנטים וחברי סגל, על תכניות לעתיד, הסתגלות לטכנולוגיה חדשה ועל יחס הנהלת המוסד אליהם.
הוא נערך על ידי Ithaka S+R, מוסד מחקרי ללא כוונות רווח, שמטרתו לספק כלים מחקריים שיעזרו למנהלי מוסדות חינוך לקבל החלטות ולהיערך לעתיד.
ממצאים מרכזיים
722 איש מדרגי ניהול במוסדות אקדמאים בהם יש מסלול של ארבע שנים לפחות, ענו לסקר.
דפוסים
עורכת הסקר, כריסטין וולף-אייזנברג, איתרה מספר דפוסים בתשובות: בחלקם נמצא דפוס על פי סוג המוסד בהתאם לסיווג קרנגי. סיווג זה, שנוצר בשנות ה - 70׳, מחלק מוסדות על פי אינטנסיביות המחקר שלהם (שעולה ככל שיש יותר תכניות לתואר שלישי) וכן על פי תחומי התמחות (בדרך כלל אמנויות מול מדעים).
דפוס נוסף נמצא כאשר נבדקה רמת הוותק של הספרן או הספרנית. כאשר אני כותב ׳דפוס׳ (Pattern) אני מתכוון לתשובות להן ניתן לצפות בהתאם לשתי הקבוצות האלה (אם ספרן עומד בפני פרישה והוא מנהל ספרייה במוסד מחקרי מובהק, קרוב לודאי שהשיב באופן מסוים לסקר). דפוס אינו מספק סיבתיות וגם לא הסבר, אבל הוא זאת בכל מעיד על משהו.
תמיכה והוראה
רוב העונים לסקר סברו שיהיה צורך בעתיד להקדיש יותר לתפקידי הוראה והדרכה על ידי ספרנים, כלומר לאוריינות ידע (איך לחפש ולדרג אמינות מקור למשל) ואיך לארגן את המידע אותו מאתרים ולקשר בין חלקים שלו.
מחויבים להצלחת הסטודנטים
שמונה מתוך עשרה עונים הצהירו שהם מחוייבים במידה גבוהה לעזור לסטודנטים להצליח בלימודיהם. יחד עם זאת, רק מחצית מבין חברי הסגל האקדמי (כלומר מרצים. כאלו שענו לסקר אחר של איתקה) אמרו שצוות הספרייה עוזר בפועל לסטודנטים (אם כי לא הטילו ספק במוטיבציה של הצוות לסייע).
יתר על כן, מנהלי ספריות, שענו לסקר והתבקשו לציין באיזה אופן הם מסייעים לסטודנטים להצליח, לא ידעו ממש לענות.
משתמשים בדיגיטל, לא מתקצבים אותו
כל העונים הסכימו שהשימוש בחומרים דיגיטליים הולך וגובר כל העת, יחסית לשימוש בדפוס. יחד עם זאת, הם לא רואים את התקציבים מוסטים לכיוון הדיגיטל באותה מידה בה השימוש בו גובר, מה שיוצר אנומליה.
הגילוי כבר לא מתחיל בספרייה
הגילוי (discovery), אותו תהליך של איתור החומר הרלוונטי, אבן היסוד של כל תהליך חקר, כבר נעשה פחות ופחות דרך כלי הגילוי של הספרייה.
עוד על כלי הגילוי
זה המקום לעשות קפיצה קטנה לכתבה מעניינת מהכרוניקל, בה מודים בכירי המידענים שהם עצמם עושים שימוש הולך וגובר בגוגל Scholar, למרות שהוא מבצע וולגריזציה של החיפוש, רק בגלל נוחותו הרבה. בין השאר הם מאשימים את כלי הגילוי של היצרנים השונים (ProQuest, באמצעות אקס-ליבריס ו - EBSCO מצד שני) שהם מוטים לטובת מוצריהם ולא שומרים על ״ניטרליות החיפוש״. אגב, מאז פורסם המאמר נעשתה עבודה רבה בענין: גוף התקינה NISO יצר את מיזם הגילוי הניטרלי, ODI, שמנחה איך לדרג חיפוש שלא מקדם תוכן על פי אינטרסים.
אבל האמת? זו לא הבעיה! הענין הוא, שסטודנטים ומרצים עושים שימוש הולך וגובר בגוגל. יש כאמור ביקורת רבה על גוגל: הוא מדרג ציטוטים בחוסר דיקנות ומבליט מאמרים שיניבו את מירב הקליקים ולא אלו שטובים בהכרח לחוקר או לחוקרת. אז לסטודנט שצריך לתקתק עבודה מהירה במסגרת תואר ראשון זה לא כל כך משנה, אבל לתלמידי תארים מתקדמים, שמצפים מהם להביא תוכן מקורי יותר ולא רק לחזור כמו תוכי על מה שכבר ידוע, השימוש בגוגל הוא ירייה ברגל.
בחזרה למחקר: כבר לא סופרים את מנהלי הספריות
רוב העונים לסקר התלוננו על כך שהם כבר אינם שותפים להחלטות ניהול ולקביעת דרכו של המוסד, יחסית לעבר. במיוחד בולט הדבר לאור סקר קודם מ - 2013. בהיבט התקציבי, רק 20% סבורים שהמוסד מקדיש מספיק תקציב לספריות, באופן יחסי למה שהם רואים כתרומתם לקידומו של המוסד.
מה זה נוגע לנו
מאחר שיצרנו מנוע גילוי לסרטוני וידאו באיכות גבוהה, שקהל היעד המרכזי שלו הוא מרצות ומרצים, השאלה הראשונה ששאלנו את עצמנו היא ״איך מגיעים אלינו״.
המחשבה הראשונה, האינסטינקטיבית, היתה שספריות הן נמל הבית ונקודת המוצא דרכן יגיעו אלינו. נוכח ממצאי המחקר, אנחנו כבר חושבים אחרת.
כעת, למרות שיגיעו אלינו דרך גוגל, מוטלת עלינו חובת ההוכחה שאנחנו טובים יותר מגוגל ביצירת המלצות איכותיות. עובדתית, היכולת הזו כבר קיימת.