כדאיות כלכלית

economic viability

המערכת שבנינו ואיתה המודל השיווקי שיצרנו, יכולים לחסוך למוסדות שלכם כסף רב.
בקצרה, יצרנו מנגנון המאפשר תשלום על פי צרכי שימוש.
אנו מאמינים כי כל הצדדים מרוויחים מיצירה של סביבה בת קימא כזו. גם יוצרות ויוצרי הסרטים.
הסיבה לכך פשוטה: בשוק בו סרטים נמכרים במחירים גבוהים (800-1000 ש"ח), ספריות יבצעו מספר רכישות קטן. זה אומר שאם הסרט שלי כיוצר אינו בראש הרשימה הפופולרית, הוא עשוי לא להירכש לעולם. לעומת זאת, במערכת המאפשרת גם רכישות נקודתיות לזמן מוגבל במחיר נמוך, יש סיכוי גדול יותר לתנועה רבה במערכת. התוצאה: קהל הצופים נחשף למגוון גדול יותר של סרטים ויותר יוצרות ויוצרים מקבלים הזדמנות להגיע לקהלים.
זוהי כל התורה כולה על רגל אחת ועכשיו אנא קראו שני תרחישים לדוגמה:

המשך קריאה

שליטה מוחלטת בתקציב

שליטה על תקציב ברמה אישית

כסף. תמיד בעיה. גם כשיש תקציב, יש לחלק אותו בצורה מושכלת ויעילה, תוך מחשבה קדימה. 
לשם כך יצרנו כלי, המאפשר למנהלי ומנהלות רכש בספריות שני דברים מרכזיים: (1) שליטה על תקציב כולל. (2) חלוקת משאבים בין מרצות ומרצים.
לכלי זה קראנו ארנק קבוצתי

איך הוא פועל?

המשך קריאה

כניסת משתמשים יעילה

website remorte access filmdiy

רוב המוסדות האקדמיים מתחברים כיום למאגרי מידע מרוחקים באמצעות זיהוי כתובת IP, מה שמאפשר למספר בלתי מוגבל של מורשות ומורשים מטעם המוסד לבצע כניסה מבלי לעבור תהליך רישום אצלנו או במשאב מרוחק אחר.
גם אנחנו מאפשרים זאת כמובן. הוספנו ממשק נח המאפשר לנציג/ה הספרייה להוסיף כתובת IP או טווח כתובות כאלו.

רשימת כתובות IP לצרכי כניסה לאתר

אבל יש לנו חידוש נוסף. הוא מקצר תהליכים וגם מתאים למוסדות שאין להם שרתי פרוקסי. קראו עליו בהמשך:

המשך קריאה

הזרמת וידאו (סטרימינג)

streaming 1

הזרמת וידאו (סטרימינג) דורשת התמחות וידע ספציפיים. גם אם האתר של הארגון שלכם יושב על שרת חזק, קרוב לודאי שהוא אינו אופטימלי לטיפול בוידאו. שאלו את אנשי מערכות המידע שלכם והם יאשרו זאת.
הזרמת וידאו דורשת רוחב פס רב ומשאבי שרת חזקים בזמן נתון. הצופות והצופים התרגלו לוידאו באיכות גבוהה וכדי לעמוד בציפייה הזו, שהפכה לסטנדרט, יש להקצות משאבים בסקאלות שאינן כלל ברות השוואה לאתרים פשוטים, המכילים טקסט ותמונות. בכל שניית וידאו יש בין 25-50 תמונות (frames) בהתאם לפורמט וכל שניה כזו דורשת בין 1-5 מגה ביט, בהתאם לאיכות הוידאו.

ועכשיו קחו את כל זה ודמיינו כי בסרט בו המרצה בקשה לצפות כחלק ממשימת התרגול בבית, לא צופה סטודנט אחד, אלא 50 בבת אחת (כי מחר המבחן וכולם כידוע לומדים ברגע האחרון).
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין ששרת מקומי באוניברסיטה או מכללה עלול לקרוס כתוצאה מבקשות כבדות ורבות כל כך בבת אחת.
משל למה הדבר דומה? - לפקיד אחד המנסה לשרת קבוצה ענקית של אנשים, הדורשים כולם שירות מיידי.
הבעיה הזו ידועה גם כבעיית המשתמשים הבו-זמניים (Concurrent Users).

חכו, לא סיימנו: משתמשת אחת מבקשת לצפות בסרט מטלפון נייד, אחר מממחשב לוח של אפל, שאינו תומך בפלאש ועוד אחד ממחשב רגיל, אבל עם חיבור אינטרנט איטי.
איך מייצרים וידאו שכולם יוכלו לנגן?
האם ליצור מספר גרסאות בפורמטים ואיכויות שונים? ואיך נדע מאיזה מכשיר ואיזו מהירות חיבור יש למשתמש שלנו ?

אז מה עושים?

פונים לפילמדי:)

המשך קריאה

שירות דיגיטציה מקצועי

davinci resolve

הפיכת בליל הפורמטים האנאלוגי הישן לקבצים היא אתגר גדול עבור ארגונים.
בעוד שצרכן הפרטי יכול לוותר או פשוט למסור את החומרים המצולמים לחנויות צילום לצורך דגימה, בארגונים המצב סבוך יותר:
כמויות הסרטים לעיתים גדולות מאוד, הפורמטים שונים ואם אין את הסעיף התקציבי המתאים לדיגיטציה - איש פשוט לא נוגע בסרטים והם ממתינים בארגזים במקרה הטוב או נמסרים להשאלה ועומדים בסכנה במקרה הרע.

הכל מתפללים שיהיה בסדר, אבל עמוק בלב יודעים שהמצב רק יחריף: מתישהו, הקלטת תיקרע. באיזשהו שלב, מכשיר הוידאו (VHS) יתקלקל ולא יהיה מי שיתקן אותו וגם אם יהיה כזה, כבר לא יהיו חלקי חילוף.

בארגונים מסוימים, לקחו עובדים יוזמה והחלט לדגום את החומרים, אם באמצעות מקליטי DVD ואם באמצעות כרטיסי דגימה, הממירים את הקלטת לקובץ ממוחשב.

אלא שחשוב לדעת כי אלו פתרונות מאוד בעיתיים:

המשך קריאה

ניסיון, ניסיון, ניסיון

forum homepage

מאז 2007 אנחנו עוסקים בהקמה ותפעול של אתרי צפיה בסרטים. אנחנו מביאים את הידע בהמרת סרטים והזרמתם וכן את היכולת להעניק הרשאות כניסה דיפרנציאליות למורשות ומורשים. פיתחנו מערכת משוכללת שיודעת לתגמל יוצרות ויוצרים על כל צפיה ועל כך גאוותנו: מרבית התמורה הולכת ליוצרות ויוצרי הסרטים. 

הכל התחיל מאתר בו ניתן לצפות בסרטים המועמדים לתחרות השנתית של פורום היוצרים הדוקומנטרים. זהו אתר סגור, בו חברות וחברי הפורום יכולים לצפות בסרטים ולאחר מכן להצביע עבור הסרט המועדף עליהם.

אנחנו מקימים מחדש את האתר הזה כל שנה, מאז 2007.

מאוחר יותר הקמנו אתר דומה לתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע, לתחרות שהיא עורכת, שהמנצחים בה מתמודדים על פרס האוסקר בארה"ב.

אתר הוידאו וי.או.די יהודי הוא אתר נוסף שהקמנו. שותפים לו ארגון גשר, בית אביחי ותכנית בארי במכון הרטמן. האתר מיועד בעיקר לבתי ספר ותנועות נוער ומכיל, בצמוד לסרטים נבחרים בנושאי זהות יהודית, גם מערכי שיעור מומלצים.

המשך

קטלוג סרטים עשיר

movie catalog

מאחר שמייסדי פילמדי הינם אנשי קולנוע פעילים, אנחנו מחזיקים בזכויות לסרטי תעודה רבים ואיכותיים. סרטים כאלה, העוסקים בחברה הישראלית על שלל גווניה, מהווים מצע תוכני נפלא לשיעורים וכדרך לעורר דיונים ערים אחרי הקרנתם.
מדובר בסרטים שעשייתם ארכה בין שנה לעשר שנים. לפיכך, נעשה עבורם תחקיר מעמיק, הם מכילים רבדים רבים ולא רק סוקרים נושא אחד מנקודת מבט אחת.

בין הסרטים יש סדרות היסטוריות, סרטים אישיים, סרטים על תופעות קיצוניות, אנשים מענינים, סרטים על תתי קהילות בישראל בחרדים, ערבים, דרוזים, תושבי פריפריה, נפגעי הלם קרב, קהילת הלהט״ב, מתנחלים ועוד.
הסרטים מלווים את ישראל בצמתים הלוהטים והקונטרוברסליים ביותר של קיומה והוויתה.

  • 1973 war diaries
    1973
  • black bus
    סוררת
  • in silence
    נאלמת
  • two legacies
    הירושות שלי
  • blue lamb
    הכבשה הכחולה
  • dreamers
    החולמות
  • batharav
    בת הרב
  • cohen wife
    אשת כהן

מנוע המלצות חכם

movie discovery engine

המנוע שפיתחנו בא לענות על אחד האתגרים המורכבים ביותר בעולם התוכן: כיצד להתאים סרט לנושא הרצאה או שיעור?

התשובה המקובלת עד היום היא לבקש המלצות מאנשים בעלי ידע נרחב, לקרוא בבלוג סקירת הסרטים שלנו, לשאול בתמיכה של האתר, לשאול קולגות, לחפש סרטים על פי מילות מפתח ועוד.
׳כל התשובות נכונות,׳ כמאמר הפראפראזה המפורסמת על מבחני ברירה (״אמריקאים״), אלא שמדובר בתהליך ארוך ודי מייגע, לא תמיד ההמלצות שנקבל תהיינה טובות והגרוע מכל - הן מצומצמות.
תכונה אנושית ידועה היא להכניס מספר מצומצם של סרטים (או ספרים, או אמנים, או בעלי מקצוע) לתוך ״רשימה קאנונית״ וירטואלית שנוצרת באופן טבעי. היתרון של רשימות כאלה הוא קיצור הזמן עבור המחפש/ת.
החיסרון הוא צמצום האופקים: שאלו אוהבי קולנוע מה הם הסרטים המוערכים והאהובים עליהם. סביר להניח ש - 90% ימנו את האזרח קיין כאחד מהם. אז לא שאנחנו מטילים ספק בגאוניותו של אורסון ווילס, אבל יש בתשובה המוחצת הזו, שחוזרת על עצמה כבר יותר מ - 40 שנה, ריח חריף של קונפורמיזם ואופנה. ויש גם את מחשבתו של הדובר/ת איך הוא או היא ייראו בעיני השומע. מה לעשות, טבע אנושי.

אנחנו מאמינים במכונות!

ליתר דיוק, במכונות חכמות ולא במכונות לקילוף תפוחי אדמה (למרות שהמהנדסים שלהן חכמים).
לשם כך הושבנו בחדר קופיף קטן והתחלנו ללמד אותו קיטלוג סרטים. אל דאגה, הקופיף אינו חיית מעבדה ולא חשמלנו והרעבנו אותו, או גרמנו לו לחלות בסרטן. מדובר בקוף וירטואלי. תפקידו בחיים הוא לדעת להמליץ על טקסט אחד כתוצאה מטקסט אחר על ידי מציאת הקשרים ביניהם ותוך תהליך לימוד (כלומר, השתפרות על ידי משובים) בלתי פוסק.
התהליך הזה ידוע בעולם התיכנות כאלגוריתם של Content Discovery ובאופן בלתי מקרי גם קראנו לאתר שלנו באנגלית Movie Discovery.
התוצאה היא תכל׳ס המלצה שיצאה מרובוט. קוראים לזה גם המלצה תלוית הקשר או Contextual Recommendation וגם כריית טקסט (Text Mining). היכולת להבין את הרגש המובע בטקסט בין השורות מכונה Sentiment Analysis, אם כי היא פחות רלוונטית לניתוח טקסט אקדמי ויותר חשובה לניתוח חוות דעת או סקירות.
ובזאת סיימנו סופית את הניים דרופינג.

איך זה עובד

אתן מכניסות לתוך תיבת טקסט חפשי תקציר של מאמר המתאר את הנושא עבורו אתן מעונינות למצוא סרט. תוכלו לכתוב תקציר כזה או להדביק תקציר (abstract) קיים.
הקופיף שלנו ינתח את את התקציר ויציע מספר סרטים המתאימים לנושא זה מתוך הספריה שלנו, על פי סדר רלוונטיות יורד.
בקרו את את הקופיף במעבדתו הממוזגת, אתגרו אותו עם טקסטים משלכם וספרו לנו על התוצאות.
אנחנו והוא תמיד שמחים להשתפר.

הסדרת זכויות יוצרים

copyrightpirates

אם אתן או אתם מנהלים ספריה או עוסקים בחינוך, מחקר והוראה, כנראה שצברתם עם השנים כמות כזו או אחרת של סרטים שמשמשים אתכם.
זה הגיוני מאוד, אחרת לא היתה לנו זכות קיום:) וייתכן מאוד כי זהו הדבר שהביא אתכם לעמוד זה.

יכול מאוד להיות גם כי עד היום לא טרחתם להסדיר את הזכות להציג את הסרטים. אמרו לכם אולי שזה בסדר, שמעתן אולי על שימוש הוגן, אולי אפילו קניתם עותק לשימוש אישי.

ובכן, זה לא חוקי ככל הנראה ואם אתן או אתם סומכים על מטריית השימוש ההוגן, תהיו עשויים למצוא את עצמכם בבעיה, כי לא בטוח שזה יתפוס בבית המשפט.
שימוש חינוכי ושימוש הוגן אינם נצמדים אוטומטית זה לזה.

הפורום להשכלה נגישה, גוף משפטי הפועל באוניברסיטת חיפה ושהחלטותיו מקובלות על רוב המוסדות האקדמיים בארץ, קבע מספר פרמטרים המסיעים בהגדרה של שימוש הוגן ביצירה.
זהו מסמך רחב יריעה ורק נצטט את הכללים המרכזיים: שימוש ביצירה נחשב הוגן אם יתבצע למטרות חינוך, מחקר וביקורת. על המשתמש/ת ביצירה לשאול את עצמו אם סביר שבעל היצירה לא היה מתנגד לכך.
אם לא נעשו המאמצים המינימליים להסדיר את הרשות להקרין את הסרט מול בעלי הזכויות, אז השימוש ככל הנראה לא הוגן.
אגב, הוא אינו כזה גם על פי השכל הישר: על סרט ממוצע עובדים בין שנה לשלוש שנים ועל לא מעט סרטים גם עובדים עשר שנים. הסרטים הזולים ביותר, סרטי תעודה, מתוקצבים בישראל באזור 400,000 ש״ח וגם אז, מדובר בתקציב המוגדר ׳נאות,׳ לא מנופח, כלומר איש לא מתעשר ממנו.

אנחנו מנסים לפתור את הבעיה פשוט על ידי כך, שאנחנו שואלים כל בעל זכויות אם הוא מסכים לשימוש של סרטו או סרטה במסגרת ל ספריה אקדמית או ציבורית.

פתרון מעשי

אנחנו לא כאן כדי להטיף, לנזוף, לאיים או לתבוע (אם כי בעלי הזכויות אולי יעשו זאת), אלא כדי להציע הסדרה.

המשך קריאה