שיעורי השאלה נמוכים של ספרים דיגיטליים

 books 1

רק 25% ממבקרי הספריות בארה"ב השאילו ספר אלקטרוני מהספריה הציבורית, כך מעלה סקר שנערך על ידי BISG - Book Industry Study Group.
הנתון הנמוך להפתיע נראה אניגמטי עוד יותר כאשר מביאים בחשבון את הפופולריות הגבוהה של ספרים אלקטרוניים בארה"ב מצד אחד ואת המודעות הגבוהה לכך שיש בספריה הציבורית ספרים אלקטרוניים להשאלה מן הצד השני. 58% אמרו שהם יודעים שניתן לשאול ספרים אלקטרוניים בספריה. ההאזנה לספרים קוליים נמוכה אף יותר ועומדת על 9%.
איך מסבירים את הנתונים האלו?

העלילה מסתבכת

44% מאותם שואלים מעטים של ספרים אלקטרוניים אמרו שהם קוראים ספרים אלקטרונים במקומות אחרים (אמאזון וכו'), כלומר אי אפשר להסיק מהסקר הזה על היענות נמוכה לספים אלקטרוניםי באופן כללי.

איך מסבירים את הפערים ואת המספרים הנמוכים?
עורכי המחקר מציעים הסברים משלהם ואף שאלו את העונים לסקר שאלות מפורשות.
אחת הסיבות שניתנו למיעוט ההשאלה היתה המבחר המצומצם של ספרים דיגיטליים בספריות. מיעוט הספרים אף מתבלט כאשר משווים אותו לכמות ומגוון הפסרים המודפסים. ואמנם - אחוז גבוה מאוד  - 90%, ציינו שהם מרוצים מכמות ועושר הספרים המודפסים בספריה בעוד שרק 51% היו מרוצים מהמגוון של ספרים אלקטרוניים.
מכשול נוסף שצוין הוא ההשאלה המועטה: קוראים פשוט לא מספיקים לקרוא את הספרים האלקטרוניים. זהו תמרור אזהרה לספריות הרוצות להגדיל את שיעור הקוראים של תוכן דיגיטלי. ובאמת, למה להלחיץ? בספר מודפס, ניתן להבין זמני נשאלה קצרים כאשר יש תור, אבל אין כל סיבה לקבוע זמנים קצרים כאשר מדובר בספר דיגיטלי.
עם זאת, ייתן כי זמני ההשאלה הקצרים נובעים ממגבלות של זכויות יוצרים מול המוציא לאור: מתברר שבכל זאת יש רשימות המתנה לספרים דיגיטליים. מבחינה טכנולוגית, אין כל היגיון ביצירה של רשימה כזו כמובן. קיומה מעיד ככל הנראה על מגבלה שרירותית מצידן של הוצאות הספרים.

אני אוהד נלהב של תגובות לכתבות ומאמרים וגם כאן, התגובות לא הכזיבו. רוב המגיבים לתוצאות הסקר טענו שטמון קושי בחווית המשתמש, כלומר ההשאלה פשוט קשה למימוש.

הסקר כלל 2000 איש, בוגרים מעל גיל 18, שהזדהו כולם כרשומים בספריות. מסקנותיו פורסמו ב - Publishers Weekly.