האם מותר להמיר סרטים מפורמט לפורמט

format shiftingהאם שינוי פורמט יצירה הוא הפרת זכויות יוצרים?

יש לכם בספריית המוסד סרט, הוא נרכש כחוק. רק מה, הפורמט שלו ישן. אולי הוא בקלטת VHS (פס מגנטי) או ב - DVD, שגם הוא הולך ועובר מן העולם. ישנם פחות ופחות נגנים לפורמטים האלה, אין חלקי חילוף או בעלי מקצוע שיודעים לתקן את אותם נגנים והמדיה עצמה נשרטת ומתבלה.
אז האם מותר לכם להמיר אותם לקובץ מחשב דוגמת MP4?

אקדים ואציין כי רשומה (פוסט) זו אינה מסמך משפטי. וטוב שכך.
כל זאת מדוע? כי אין תקדימים בישראל לסוגיה וגם בחו"ל מתחבטים בה רבות. 
ומאחר שהחוק עצמו עמום למדי, הפרשנות בפועל מוטלת על פסק הדין הראשון שיינתן.

מושגים והגדרות

המרת פורמט נקראת גם Format Shifting, בעיקר באנגליה ואוסטרליה. בארה"ב לא קוראים לה כך. המענין הוא, שכפי שטוענים הבלשנים, השפה משקפת ומשפיעה כאחד על המינוחים: בארה"ב התהליך מכונה לעיתים המרה (Conversion), לפעמים גיבוי (Backup) ולפעמים פשוט Ripping (פריצה), כאשר מדובר ב - DVD, שהוא פורמט נעול מעצם טבעו.
מכל המינוחים, פורמט שיפטינג הוא המעודן והמבריק מכולם. הוא קצת מזכיר את Downsizing מעולם משאבי האנוש, ביטוי עם צליל מתוחכם שמשמעותו המעשית היא "פיטורים."

מה קורה בעולם

אנגליה
נתחיל עם אנגליה, כאות הוקרה למינוח המצטיין (פורמט שיפטינג).
באנגליה התרחשו ב - 2014-15 שני תהליכים מענינים: בראשון שבהם, באוקטובר 2014, אישר הפרלמנט למי שקנה סרט או שיר כחוק בפורמט אחד, להמיר אותו לפורמט אחר. המניעים לחוק היו הטכנולוגיה המשתנה והרצון לאפשר לאנשים לנייד קבצים בין נגנים שונים, שדורשים כל אחד פורמט אחר.
היו גם מגבלות לחוק, די מובנות מאליהן, כמו למשל האיסור על המרת פורמט עבור סרט שהושאל או הושכר בספריה. החוק גם קבע שאסור להמיר ספר שנרכש בקורא האלקטרוני קינדל.
היוצרים מחו. הם טענו שהזכות להעתקה/שכפול/המרה שווה כסף ועליהם לקבל פיצוי. 
אנגליה היתה יוצאת דופן בהקשר זה משאר מדינות אירופה, שאכן קבעו פיצוי כזה, בצורת היטל (levy) על רכישת מדיה ריקה (דיסקים לצריבה, כוננים קשיחים) ולעיתים גם על נגנים.
היטל כזה היה בעבר גם בישראל והוא נודע כ"חוק הקלטות הריקות." המחוקק הניח שקלטות ריקות משמשות בין השאר להפצת שירים שהוקלטו בצורה פיראטית ולכן פיצה את ארגוני היוצרים באמצעות ההיטל, שהבטיח לארגוני היוצרים 5% מסך תקבולי המיסים של קלטות ריקות בכל שנה.

היוצרים באנגליה פנו לבית המשפט וטענו שהם זכאים לפיצוי על אובדן הכנסות, שנגרם להם מההיתר להעביר סרטים ושירים מפורמט לפורמט.
ביוני 2015 בית המשפט באנגליה הסכים איתם, סבר כי הפרלמנט שגה והחזיר אותו לדיון חוקי.
הפסיקה לא עשתה אבחנה בין אנשים פרטיים לגופים מוסדיים, כך שנכון להיום, Format Shifting אסור באנגליה באופן גורף.

אוסטרליה
הפסיקה מתירה פורמט שיפטינג וקובעת מגבלות מסוימות לכך עבור מוסדות חינוך. ישנן מגבלות מובנות מאליהן כמו למשל שהעותק המקורי יהיה חוקי ושמטרות הששימוש תישארנה בתחום החינוך.
מגבלה נוספת קובעת שהמרה של קלטת או DVD היא חוקית, רק אם רכישת עותק בפורמט החדש (נניח קובץ MP4) תהיה יקרה משמעותית. מהי "משמעותית"? לא ברור.
עוד מגבלה שקובע החוק באוסטרליה היא שאסור לפרוץ מגבלת גישה לחומר המוגן כדי להעתיק.
מהי מגבלת גישה?
דוגמה מצוינת היא DVD, פורמט המוגן מעצם טבעו, בפרוטוקול הקבצים שלו. אמנם אנשים רבים ממירים כיום DVD בלחיצת כפתור בתוכנה, אך ברקע מה שמתרחש הוא תהליך Decrypt, שהוא בפועל הסרת מגבלת גישה לקבצי ה - DVD. 
וקביעה אחרונה זו מביאה אותנו לארה"ב.

ארה"ב
בארצות הברית, החוק קובע כי עצם ההמרה של DVD מהווה פריצה, עוד לפני שדנו בשאלת חוקיות ההמרה של הקבצים. על מהות ההגדרה של המרת DVD כ"פריצה" ראו השורות הנ"ל, בסעיף המתייחס לאוסטרליה.
עם זאת, החוק, שאת הנוסח שלו תמצאו בקישור הבא, מתיר "פריצה" כזו (כלומר, עקיפה של חסימת הגישה לתוכן, שנוצרה על ידי היצרן), למוסדות לימוד ומחקר.

 dmca exceptionההחרגה בחוק ה - DMCA האמריקאי


יחד עם זאת, באיגוד הספריות האמריקאי חושבים אחרת. בדף רשמי של האיגוד שפורסם ב - 2010 הם טענו, על בסיס קריאה של אותו חוק, כי המרה של קלטות VHS ל - DVD (באותה תקופה המרה כזו היתה על הפרק מבחינה טכנולוגית) אינה עונה על הגדרת שימוש הוגן.
מענין אפילו יותר מחוות הדעת הזאת לקרוא את התגובות של ספרניות וספרנים לכתוב בעמוד. חלק חיזקו את חוות הדעת, חלק פסלו. נראה שגם שם הבלבול רב.
הסיטואציה הפכה מורכבת יותר עם השנים, שכן בעוד הדיון המצוטט לעיל התייחס להמרה בין פורמט אנאלוגי ודיגיטלי (קלטת ל - DVD), הרי שבהמרה מ - DVD לקובץ המנוגן ממחשב (בדרך כלל MP4) מדובר בהמרה מדיגיטל לדיגיטל, המרה שהיא לכאורה "רכה" יותר, שכן גם DVD הוא למעשה קובץ, שפשוט מאוחסן על תקליטון נייד.

ישראל
המצב בישראל עמום. שוחחתי עם מספר עורכי דין. אחרי התפלפלויות של דקויות, הודו שהמצב אינו ברור. היה מי שמצא שחוק זכויות היוצרים מתיר שימור, אבל שיש לטמון את העותק שנותר לצרכי שימור עמוק במגירה ולא להפוך אותו לנגיש לציבור, גם אם מדובר בציבור מנויים וכו'.

סיכום

עצתנו: פשוט שאלו את בעלי הזכויות. העמימות המשפטית בישראל גדולה ולא כדאי שתהיו הנתבעים הראשונים, על גבם ילמד כל השוק את התקדים.

{rokcomments}