ספר או טאבלט? ומה עם ספר בתוך הטאבלט?

ebookספר דיגיטלי. ויקיפדיה

יוסי מזרחי יצר כתבה מעניינת לחדשות ערוץ 2 על קריאה בקרב בני נוער. המיתוס הקיים הוא שבני נוער קוראים פחות ופחות ושבאופן כללי, מגמת האוריינות יורדת ואיתה הסבלנות, כושר ההפשטה הנצרך מקריאה וכן היכולת לדחות סיפוקים או לעדן אותם. 
בכתבה מוצגת משפחה שאמורה לייצג את כל הקצוות: אמא סופרת, בת תולעת ספרים (טוב, לא ממש. ספר אחד בחודש) ועוד בת שמחכה שייצא כבר הסרט, כי למי יש כוח וזמן לקרוא 600 עמודים.

האם זה נכון ומייצג? ואם זה נכון, האם זה בהכרח יוצר את שלל האפקטים השליליים המתוארים בכתבה? 
על שתי השאלות האלה הכתבה לא עונה. ניכר שם חסרונם של נתונים מחקריים מספקים (פרט לאחד, המתייחס לכמות הדקות היומית, אך מבלי לפרט על טיב התוכן הנקרא) וגם המרואיינים הם אושיות מתחום הספרות ולא חוקרי מדיה או פסיכולוגים.

מה אני בא בעצם לומר? שהכישורים האחרים שבני נוער נדרשים אליהם, כמו למשל היכולת לבצע מספר פעולות בו זמנית, האופייניות לשימוש במחשב ואינן קיימות בקריאת ספר מודפס, לא נשקלו כיתרון כלל.
אנשים שאינם קוראים הונחו כחסרים כושר הפשטה ודמיון, אך הנחה זו, שאינה מבוססת כשלעצמה, לא עומתה עם העליה בכישורים הויזואליים שיש לדור המחשבים. הרי גירוי ויזואלי יכול גם הוא להיות מופשט ולא הכל נמוך, רדוד ומיידי רק בגלל שהוא בתוך המחשב.

ההחמצה הגדולה ביותר של הכתבה היתה לדעתי בעובדה שספרים דיגיטליים כלל לא הוזכרו. רק ספרים מודפסים.
למה לא לשלב בין אהבת הצעירים את המחשבים לקריאה על ידי קריאה בספר דיגיטלי?
זה היה די מתבקש, אבל כלל לא הוזכר ואני חושד שמא יוצר הכתבה לא מודע לקיומם של ספרים דיגיטליים, או שהוא מבטל אותם כרבים אחרים, כי הוא חושב שמדובר בקריאת מסמכי PDF (ולא היא).

שווה לצפות בכתבה. היא קצבית ומעניינת, מעוררת מחשבה, גם אם לוקה בחסר מהסיבות שצינו לעיל.