סקירות סרטים

את צ׳אט ג׳יפיטי השיקו בנובמבר 2022. אבל מתברר שכאן באתר הזה שרתה עלינו רוח נבואית, כי עוד ב - 2019. שילבנו את הסדרה הרובוט שפיטר אותי.
בנוסף, פוסט ארוך מאוד נכתב כאן על נושא הבינה המלאכותית, הוסבר בו למה היא אינה בינה כלל ומהו המחסום המשמעותי בדרך לכך, שאינו רק עוד ועוד כוח חישוב.
בנושא אחד הפוסט ההוא די פספס: שוק העבודה. הונח שם, לאור הסדרה, שבקרוב מאוד, מליוני אנשים יאבדו את מקורות פרנסתם. זאת לצד העובדה שיצרני הרובוטים יהפכו לעשירים במידה בלתי נתפסת ושכתצוצאה מהקיטוב הכלכלי האדיר יפרצו מהומות. עשירים יתחמשו ויסתגרו, עניים יתחמשו ויתקפו. אפשרות אחרת שהונחה, היא שהרובוטים פשוט יספקו עושר אינסופי שיאפשר לאנשים לא לעבוד.

כל זה היה מוטעה.

אבל כיוונו לדעת גדולים. כל העולם נופל בזה. שוב ושוב.
האם אנחנו מכחישים? עוצמי עיניים? האם אנחנו משלים את עצמנו ואותה החלפה של בני אדם ברובוטים ממש מעבר לסיבוב? 
בכך עוסק הפוסט הזה.

בחודש דצמבר 2024 הכריז מארק בניוף, מנכ״ל סיילספורס (SalesForce) שהחברה לא תשכור יותר מהנדסי תוכנה, כי הכל יעבור לעבודת סוכני בינה מלאכותית. סיילספורס היא חברת ענק, אז מקשיבים לו.  דברים דומים נאמרו על ידי מנהלי מטא ומיקרוסופט (לגבי החברות שלהם). בישראל כבר יש דיווחים על כך שהביקוש לתכנתים מתחילים (ג׳וניורים) יורד באופן חד, אם כי לא בגלל בינה המלאכותית, אלא בגלל חוסר רצון להכשיר עובדים צעירים. אבל אולי יש עוד סיבה והיא שהמהנדסים הקיימים מקבלים סיוע מבינה מלאכותית וכבר לא צריכים תכנת זוטר שיעשה את עבודה השחורה.
וכאן אנחנו חוזרים לאותו מנכ״ל סיילספורס:
הטיעון של בניוף פשוט: התפוקה של המהנדסים הקיימים עלתה באופן מטורף, כי בינה מלאכותית עוזרת להם. כתוצאה מכך, לא צריך מהנדסים חדשים.
במקביל, הוא אומר, הוא ישכור לטווח הקצר הרבה אנשי מכירות, פשוט כי צריך אנשים שיסבירו לקהל הלקוחות למה השינוי הזה כל כך טוב.

היסטוריה של הצהרות בעייתיות

אי אפשר לקחת לבניוף  את מה שמגיע לו: הוא הקים את סיילספורס והוא מליארדר. כבר כתלמיד תיכון בשנות ה - 80׳, בנה אפליקציה שהכניסה לו 1500 דולר בחודש ומימנה את לימודיו. משם רק עלה ועלה. אך במקביל, יש לו היסטוריה של שחרור הצהרות שלא מחזיקות מים: בתקופת הקורונה טען ששוק העבודה השתנה לנצח וכי עובדים יעברו לעבודה מרחוק ברוב המכריע של התחומים.
לא קורה. ההפך.
בנוסף, הוא היה מאמין נלהב ב - NFT, אם אתם עוד זוכרים מהו הקשקוש הקופי המשועמם הזה (ואם לא, לא חשוב). אבל אולי, כדרכם של אנשים עם ביטחון עצמי,אין לו בעיה לצאת עם הצהרה בלתי מגובה, לגלות שטעה ולהמשיך הלאה. יש אפשרות נוספת והיא שהוא רוצה באופן הזה למכור את מוצר ה - AI של החברה, תוך כדי שידור המסר של ״תראו, אנחנו בעצמנו עברנו לבינה מלאכותית וחסכנו המון על עובדים. אז קנו גם אתם את המוצר שפיתחנו ותחסכו.״
 קיימת גם האפשרות המוזרה שהוא פשוט אמר אמת וכן, לא צריך יותר מהנדסים.
האמנם?
המילה האחרונה בימים אלה היא ״סוכנים״. אלו מודלים של בינה מלאכותית שיודעים לכאורה לפעול באופן אוטונומי. אתם מקצים להם משימה והם יוזמים את דרך הביצוע שלה ואפילו יוצרים סוכני משנה. זה עובד יותר ויותר טוב עבור תיכנות, מה שסוגר תיאורטית את המעגל של ההשערה של מארק בניוף: אוסף של עוזרים רובוטיים לתכנת הבכיר מצריך פחות תכנתים אנושים שיעזרו לו. מי שמשוחחים על כך, בנוסף לשיחה מרתקת על בינה מלאכותית שלומדת לשפר את עצמה, הם המנכ״לים של מיקרוסופט ומטא, בשיחה הבאה. 

מהי האמת

כשאני רוצה לדעת יותר על אחורי הקלעים של כל דבר שהוא, אני פונה למקום שחושף חארטות: רדיט. אז פניתי לרדיט. ראיתי שם דיון מאוד מענין ודי מצחיק.
הדעה הגורפת היתה שמדובר בחארטה טהורה, אם כי היו תכנתים שהצהירו שם כי הבינה המלאכותית חוסכמת להם המון זמן תיכנות (וזה מה שבניוף טען, תכל׳ס).
היו כאלה שטענו כי הוא אולי לא יעסיק תכנתים חדשים, אבל יעסיק בהחלט רבים במיקור חוץ. התחיל שרשור הומוריסטי על ראשי התיבות AI, כאשר היו הצעות ל״בעצם הודים״, ״הודים אנונימיים״ או ״עוד מתמחים״. מזכיר לי שפעם אגרונום אמר לי שהשם הנוסף של חקלאות אורגנית הוא  ״מדבירים בלילה״.המממ.

עריכה:

בערך חודש אחרי פרסום הרשומה הזו, הדבר המצחיק שתיארתי כאן למעלה - קרה. החברה builder.ai התרסקה. זו לא היתה עוד נפילה של יוניקורן (חברה המוערכת ביותר ממליארד דולר). זו היתה תרמית שהתגלתה. החברה, שהציעה לכאורה לבנות אפליקציות מא׳ ועד ת׳ בבינה מלאכותית, התגלתה כהונאה. ה״אוטומציה״ היתה למעשה 700 מהנדסים בהודו-:).
מתברר שהענין הזה נפרס על פני כמה שנים, במהלכן, החברה גייסה מאות מיליוני דולרים מהגופים הגדולים בכולם בתחום, כולל מיקרוסופט. Builder.ai הציגה גם הכנסות מדומות, מליוני משתמשים לא קיימים ופרויקטים שמעולם לא בוצעו. הכל היה הונאה. הם הוציאו חשבוניות לרשת חברתית כלשהי בהודו. הרשת החברתית שילמה ואז הוציאה חשבונית נגדית. כסף (של משקיעים) עבר מיד ליד, הלוך ושוב, עם מעט מאוד עבודה בעצם נעשתה (היו כמה לקוחות אמיתיים, עבורם עבדו מהנדסים בני אנוש).
כרגיל, מדברים בתום על צורך בניקוי אורוות, הפקת לקחים, בדיקות נאותות, ביקורות וכן הלאה. דיבורים רמים שנישאים בכל פעם שמתגלה תרמית כזו מחדש. אבל בפועל? - תחום השקעות ההון מתנהל על פי אופנות ותחושת FOMO בלתי פוסקת (״אסור לי לאבד את ההשקעה הזו! גם אני חייב להיות חלק בחגיגה!). כספים של אילי נפט יורדי לטמיון (תכל׳ס - למי אכפת מהם) ולמרבה הצער, גם של קרנות פנסיה של מורים או עובדי מדינה. אינני טוען שכל תחום הבינה המלאכותית הוא הונאה, חלילה. אבל בהחלט טוען, והמציאות מוכיחה זאת, שהפירצה של פיברוק טכנולוגיה, משתמשים ולקוחות, מאוד מפתה. לפתח חטאת רובץ: הפיתוי ״לעדכן״ את מסד הנתונים שלך כי מי ירגיש, הוא פריצה הקוראת לגנב. יש לשער כי ההבטחות גדולות מהמימוש, בתחומים רבים ועל ידי חברות רבות.
תוכלו לקרוא את כל סיפור המקרה של Builder.ai ברשומה המרתקת שבקישור.

אז בוטים גורמים לפיטורי עובדים או לא?

שקעתי בשיחה ארוכה עם ג׳מיני בשאלה הזו. למרבה הצער, המודלים האלה אומנו על בני אדם ובני אדם נוטים לחמוק משאלות קשות. הבוט למד מטובי הפוליטיקאים. כשביקשתי ראיות לכך שבינה מלאכותית גרמה או גורמת כעת לפיטורים המוניים הוא הפנה אותי שוב ושוב להשערות ונבואות. ביקשתי מחדש בצורה מפורשת רק נתונים גולמיים ולא השערות ונבואות, אבל כאילו כלום - המודל חזר וציטט הערכות. ועוד איזה הערכות! של הפורום הכלכלי העולמי. גוף פוליטי שצועק ״אני אינטרסנטי ואני מעוות נתונים כדי לקדם אג׳נדות (הוכחה בקישור).״ מחקתי את השיחה (הם מצותתים לשיחות שלנו, ידעתם?), אבל אפשר בקלות להגיע לאותן תוצאות בשיחה נוספת, מהסיבה הפשוטה: אף אחד עוד לא פוטר בגלל בינה מלאכותית. כלומר, אנשים מפוטרים בגלל מיכון, בהחלט. אם כי זה קורה כבר מאז המאה ה - 18.
רובוט שמחליף אדם, הנמצא בתפקיד המחייב קבלת החלטות ואינטרקציה אנושית דינמית? לא קורה.
המשכתי וחקרתי בשיטה הישנה והטובה (מנועי חיפוש. לא רק גוגל) ושוב... - נתקלתי בנבואות, לא בנתונים. באופן מפתיע למדי, כל הפרסומים כולם, בעשרות מקומות שונים, מפנים לאותו דו״ח בודד של הפורום הכלכלי. עשרות פרסומים, אבל רק מקור אחד. מוזר. חשוד. מעלה מחשבות נוגות על נכונותו של הסיפור על בגדי המלך החדשים.
חברים מפנים אותי כל הזמן לידיעות על פיטורים. שזה נחמד. אבל אני מזכיר לכולם שעובדה אינה גם הסיבה אליה ובשפת הסטטיסטיקאים ״לא כל מתאם (קורלציה) הוא גם סיבתיות״. כלומר, אני מבקש הוכחה כי הפיטורים נובעים מהחלפה על ידי בינה מלאכותית. אין כזו הוכחה כיום. כן, מדי פעם אנשים מפוטרים. לפעמים בגלל קושי עסקי מקומי, לפעמים בגלל מיתון, לפעמים בגלל מכסים, מלחמה, אסון טבע, ירידה בביקוש, ריבוי מתחרים, עלייה בשכר, ירידת ערך החברה ועוד ועוד. יש מקצועות שנעלמים, עוד לפני הבינה המלאכותית. וכן, מדי פעם יש עלייה בדרישה לעובדים. המטוטלת הזו נעה כך כבר אלפי שנים! טוענים שיש שינוי המעיד על מגמה? טוענים שמצאתם קשר סיבתי? משוכנעים שמדובר בענין עקבי ולא בניסיון מתלהב לבדוק את השטח עם פחות מועסקים?  - תוכיחו. הוכחה לא מביאים על ידי ציטוט נבואות. ואני מפנה אתכם שוב לנבואות על נהיגה אוטונומית ב - 2018, המהדהדת ביותר מהנבואות הכושלות האחרונות. לאף אחד, ממש אף אחד, לא אכפת מהנביאים השוטים. מה שהופך את כולנו לשוטים כפליים, כמי שמאמינים שוב לנבואות, מאותם אנשים בדיוק.

ושוב: אינני מכחיש את השינוי שהבינה המלאכותית מחוללת בעולם. אני עצמי משתמש בה בלי סוף, עבור תוכן כתוב ותוכן וידאו. אין גם ספק שאני עובד פחות עם קריינים ומעצבים לאחרונה. אלא שהענין הזה נוגע בעיקר לפרי-לאנסרים, כלומר אנשים שעובדים איתם ממילא על בסיס נקודתי ולפי הצורך (אד-הוק). אין תחליף לאדם המבצע עבודה מתמשכת, הדורשת גם יישום של היכרויות עם לקוחות, הפעלת שכל ישר, גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות למציאות משתנה.

צפו בוידאו שלנו על הנושא ואז תמשיכו

חכה, זה מעבר לפינה

התגובה הראשונית שאני שומע בכל פעם שאני מעלה ספק היא - ״זה טס!״ אחרים אומרים לי ״חכה״. ובכן, אני מחכה. 
אגב, אני עדיין מחכה לרכב האוטונומי ולעשרות מיליוני נהגים המאבדים את מקור מחייתם. הענין הזה הובטח לנו כבר ב - 2014. ב - 2018 היינו אמורים להיות שם באופן הכי מאוחר. ואז אפשר היה להתחיל לראות ספקות באשר ליכולת להגיע לכך. ואז, התעשייה הטכנולוגית והעיתונות יחד עשו מה שהן יודעות הכי טוב: לעבור נושא, בתקווה שישכחו להן את הנבואות הכושלות.
האם אנחנו רואים את אותו דבר עם בינה מלאכותית? 

מה קורה למי שסומך על בינה מלאכותית

בפברואר 2025, השופטת כנפי-שטייניץ רתחה מזעם כאשר גילתה שעורכת דין הפנתה אותה לתקדימים בפסקי דין שלא היו ולא נבראו. כמובן, מדובר היה בהזיות מכונה, תופעה ידועה. עורכת הדין הניחה ככל הנראה שמדובר בפסקי דין אמיתיים והיתה עצלה מכדי לוודא זאת. בכלל, עצלות היא מילת מפתח בשימוש בצ׳אט ג׳יפיטי, השופטת דווקא בדקה. ״מועלת במקצוע״ היא הטיחה בעורכת הדין והבטיחה עונשים קשים לעורכי דין שיעשו שימוש בבינה מלאכותית בכתבי הטיעונים שלהם. המקרה הזה למעשה מאוד משעשע: אנשים באמת קונים את האמירות המופרזות על חוכמתה של הבינה המלאכותית. צאו מהסרט.
מאז פרסום הרשומה הזו אגב, צצו עוד מקרים. למשל, של כתב תביעה משטרתי שכולו נכתב בבינה מלאכותית, המכונה המציאה חוק שלא קיים וזה הוגש לבית המשפט. הזיות מכונה (אגב, זהו ערך ויקיפדיה שנראה שבעצמו נכתב על ידי בינה מלאכותית הוזה). כל משתמש מתחיל יודע על קיומן, אבל לא הטיפש שבתביעה המשטרתית. אפילו וידוא בסיסי הוא לא ביצע.
מקרים כאלה מתרחשים כנראה כל יום. כשעצלות פוגשת טיפשות, התוצאה נלעגת במיוחד. זעמם של השופטים רק מתגבר ובאוגוסט 2025 נגזר קנס של 25,000 ש״ח על תובעת שהכלילה חוק שלא קיים (חוק שכירות הוגנת. אין כזה דבר. יש חוק השכירות והשאילה). 

החוקיות ההרסנית והבלתי נמנעת של אינטליגנציה

מצד אחד אנחנו מדברים בלי סוף על אינטליגנציית על ועל בינה מלאכותית כללית. מצד שני, אנחנו רוצים שהיא תהיה נשלטת, מוסרית וכדומה.
אלא שמבחינה לוגית, מדובר על דבר והיפוכו.
ככל שהבינה חכמה ומתוחכמת יותר, היא גם עצמאית יותר.
חשבו על אדם שקיבל עידוד מילדותו לחשיבה ביקורתית, להטלת ספק, לבדיקה של כל דבר שלמד, לאי קבלה של דברים כמובנים מאליהם, לחיפוש הסיבה וההצדקה לכל דבר.
באיזשהו שלב, גם ההורה שהוא מעריץ, יהפוך להיות מושא לאותה ביקורת!  אינטליגנציה לא יודעת ולא יכולה לעצור.
אז למה שהבינה המלאכותית תעצור?
יש יותר ויותר מקרים בהם בינה מלאכותית פשוט מרמה. ממציאה נתונים, טוענת שסיימה משימות, ממציאה משתמשים וכדומה. ובאמת, למה שתעצור? אם רמאות יעילה יותר, אז הבינה המלאכותית תשתמש בה. אין לה עולם ערכים. ואם יש, הוא לא מקבל עדיפות, כמו אצל רוב בני האדם, אל מול ערכים מתנגשים.
התמונה הבאה היא עדות של תכנת, שמספר איך איבד שליטה על הבינה המלאכותית המאוד חכמה של קלוד. כמו שאמרתי, זה לא דבר שניתן לוגית ״לתקן״ אותו. כשם שאי אפשר לשכנע אדם אינטליגנט, חסר עכבות מוסריות, להפסיק לשקר. הוא ימשיך, כי זה לא מזיז לו רגשית.

דבר אחד בכל זאת קורה

ירידה בצורך בפרי לאנסרים לעבודות יחסית פשוטות כמו תיקוני פוטושופ, קריינות לסרטי תדמית קצרים, תיוג וניקוי מסדי נתונים ועוד. למרבה הצער, כל מי שעובד עם בינה מלאכותית נוכח בכמות העצומה של הזיות מכונה, שמאלצות את האדם לבקר אותה בקפדנות, ככל שהמשימה מורכבת וניואנסית יותר.

בכתבה מצוינת של טל שחף, הוא מציין כי ההזיות של המכונה, כלומר מקרים בהם הבוט ממציא עובדות, רק מחמירים. יש לזכור ענין קריטי: אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם בפנים, בתוך המכונה. בני אדם בונים אלגוריתם, מכניסים קלט, מחזיקים אצבעות ואז בודקים את הפלט. כשהוא טוב, שמחים. כשהוא רע, מנסים לשפר. אבל לא תמיד ניסיון לשפר אכן משפר... לפעמים התוצאה הופכת יותר גרועה. 
כדרכי, חיפשתי אימותים לבשורה הזו (על פיתוח, שלמעשה יוצר התדרדרות) ומצאתי אותה בפורום המפתחים של OpenAI, מקום בו מתכנסים האנשים החכמים בתחום. ואכן, יש קונצנזוס בענין.
יתר על כן, לפעמים זה ממש יוצא משליטה. בסוף אפריל 2025, חברת OpenAI נאלצה להשבית בדחיפות את מודל 4o שלה, כי הוא הראה מאפיינים של ריצוי ללא גבולות והסכמה עם המשתמש בכל אמירה הזויה שזה העלה. מזכיר לי את האדם שנתקע במכונית אוטונומית שהסתובבה במעגלים בלי הפסקה... - נכון, יש גם בני אדם לא יציבים. אבל איכשהו עם מכונה זה מפחיד יותר. צפו בסרטון הזה, הוא מצחיק ומעורר אימה כאחד. המכונית, של וויימו, מסתובבת במעגלים בלתי פוסקים במגרש חניה ולא עוצרת.

אז אתם באמת חושבים שרובוט הולך להחליף אתכם בקרוב? תחשבו שוב (במעגלים בלתי פוסקים)

הסיפור של מכאנייזד - Mechanized

בראשית 2025, יזם טכנולוגי הודיע בחגיגיות שהוא עומד להפוך לאוטומטית את כל העבודה האנושית. הוא הכריז שיתחיל בעובדי הצווארון הלבן. מיכון ואוטומציה של כל העבודה האנושית? נשמע גדול, יומרני וגם מפחיד.
כך גם היו התגובות למיזם ברחבי העולם: טענו שהוא מערער את יסודות הסדר החברתי, שהמיזם שלו יגרום לפיטורים המוניים, שהוא חסר אחריות ועוד.
מדהים שאף אחד לא שואל בפשטות: ״האם זה אפשרי״?
כי אין כל הוכחה שזה אכן כך... - אך הנחת היסוד היא שאם גאון תורן מודיע בפסקנות שהמיזם שלו עושה משהו, זה כנראה נכון. הנה - הוא גייס עשרות מיליוני דולרים מאנשים שמבינים. אז אפרופו, גם אדם נוימן גייס מיליונים למיזם כושל וגם אליזבת הולמס מתראנוס. חלקם מרמים ביודעין, חלקם משלים ואולי מאמינים בכך בעצמם. זה לא באמת משנה.   
עולם הטכנולוגיה מלא ביומרנות. וככל שהיזם יותר חוצפן ומגלומני, כך הוא זוכה ליותר הערצה. אם היינו מדפיסים את כל ההבטחות שעלו בעשן (בשנה הבאה יקרה ככה וככה), היה לנו הר של נייר. יער שלם.

לפחות יש עליה בפריון! - אה, גם זה לא?

מחקר של אוניברסיטת שיקגו מאפריל 2025 מצא שהעלייה בפריון העובדים היתה באזור 3% בלבד, בשל השימוש בבינה מלאכותית. המחקר הקיף 25,000 עובדים ב - 7000 מקומות עבודה.
בנוסף, מעסיקים ומנהלים הטילו יותר משימות על העובדים, כתוצאה מהציפיה לפריון גבוה יותר.
נשמע לכם לא הגיוני? - עצרו רגע וחשבו על העבר. פתאום תראו איך שהכל מסתדר:
עד לפני עשרות לא רבות של שנים, אנשים היו מקדישים כמעט יום שלם לכביסה. או שהיו עולים לגג עם גיגית, או יורדים לנהר וחוזרים. בגד בגד, הכל היה ידני. ואם הולכים עוד אחורה בזמן, הזמן שהיה לוקח להצית אש לבישול הצריך התעסקות שלמה, החל מאיסוף גזרי העץ ועד ההצתה ושימור האש. לא צריך לספר לכם כמה כל אלה קלים כיום, גם למי שאינם עשירים.
אז מה עשינו עם הזמן שהתפנה? - האם אנחנו נמצאים יותר זמן בחופשות ומקדישים יותר למשפחה, לתחביבים וליצירתיות?
השאלה רטורית... והתשובה כואבת: לכולנו, כמעט בלי יוצא מן הכלל, יש פחות זמן ממה שהיה להורינו, שחיו בעולם שמבחינה מכנית, היה פשוט הרבה יותר ולכן הצריך לכאורה יותר עבודה ידנית.
מסקנה? - המין האנושי מוצא עיסוקים ואם הוא לא מוצא, הוא ממציא. הצורך שלנו להיות עסוקים נובע מנורמות חברתיות. אדם עסוק הוא אדם שזקוקים לו. הוא אדם שיש משמעות לכאורה לחייו. כי עבודה הפכה ליעוד והגשמה. היא לא היתה כזו בהיסטוריה. כל זמן שהנורמות מקדשות עבודה מאומצת, שום בינה מלאכותית לא תביא לשינוי בכמות העבודה.

ובכל זאת, אי אפשר בלי מימד של ביקורת על המחקר: תכנתים מצליחים מעל לכל ספק לייעל את העבודה שלהם הודות לבינה המלאכותית. יש אינספור דיווחים על כך. הדבר סותר את המחקר הנ״ל.
יכולות להיות לכך מספר סיבות: (1) אלו אנשים שתמיד מחפשים ליצור אוטומציה, בין השאר כי זהו המקצוע שלהם (לבנות תהליכים של אוטומציה). (2) תכנתים, מטבעם, הם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה ומסתגלים אליה במהירות. (3) רבים מכלי הבינה המלאכותית נבנו קודם כל עבור תכנתים.
אבל מה לגבי פקידים במגזר הציבורי, עובדי מחסן, עורכי דין, מורים, מידענים ועוד? - כמעט כולם כבר עושים שימוש בכלי הצ׳אט, ללא ספק. אך האם הפריון עולה כתוצאה ישירה מכך? על פי המחקר, זה לא קורה וכנראה עוד רחוק ממימוש.

בחזרה לרובוטים

הסדרה שאצלנו עוסקת ברובוטים. יש לזכור: זו לא בדיוק בינה מלאכותית מהסוג המוכר לנו. רובוטים הם מכונות שמבצעות עבודה פיזית ומסוגלים להתאים את עצמם לסביבה המשתנה (בתחום בו הוכשרו), הודות לתהליך לימוד. אם לא היו כאלה, היו פשוט ״מכונות.״ בינה מלאכותית לעומת זאת, לפחות זו המוכרת לנו מצ׳אט ג׳יפיטי וחבריו (ג׳מיני, פרפקלקסיטי, קלוד, מיסטארל, גרוק, דיפסיק ועוד), מתמחות בעיקר בתחומים וירטואליים מופשטים: טקסט, תמונה ווידאו.
כעת (2025) מתחיל להתממש תהליך מיזוג של בינה מלאכותית מהסוג המוכר עם רובוטים. או במילים אחרות, העשרה של תכונות הרובוט. הוא מאוד ראשוני, כי קשה מאוד לאמן רובוט פיזי. אבל הוא מתקדם יפה.  מודלים חדשים ומרגשים עומדים כעת (2025) לרשות קהילת המפתחים ב - Hugging Face.

מדוע רוב הרובוטים האלה דומים לבני אדם? הכתבה הבאה עוסקת בשאלה הזו, יחד עם סקירה יפה של התחום. לדברי הכותב, היא נועדה לאפשר לרובוט להשתלב בסביבה אנושית כנותן שירות. עם זאת, הוא כותב כי רוב הרובוטים נועדו לשימוש תעשייתי (על רצפות ייצור) ולא בבתים, כך שלא לגמרי ברור מדוע הרובוט מזכיר אדם (אצל רוב האנשים זה דווקא מעורר אימה).

צפו כאן בסדרה

סיפא: חשיפה למגווון דעות

על כל 1000 סרטונים וידאו ופוסטים שמדברים על החלפת עובדים ברובוטים, על הגעה של הבינה המלאכותית לרמה אנושית ועל כמה שהבינה המלאכותית נפלאה, מדויקת ובלתי מוטה, יש סרטון אחד שמעז לקרוא תיגר על האופוריה.
אז מכיוון שכל כך קשה למצוא אותם, דגתי שני סרטונים כאלה והרי הם לפניכם.
הסרטון הראשון הוא ראיון עם יאן לה-קון. פרופסור יאן לה-קון הוא מגדולי חוקרי הבינה המלאכותית וזוכה פרס טיורינג, הנובל של מדעי המחשב. הוא לא רק תיאורטיקן (לא שיש עם זה בעיה, אבל יש לי מכרים רבים, שמעקמים את הפרצוף מול אנשי אקדמיה), אלא גם מכהן בתפקיד המדען הראשי של הבינה המלאכותית במטא. מטא (בשמה הקודם פייסבוק) היא מפתחת מודלים מעולים בשם לאמה. יאן לה-קון טוען שהמודלים הגדולים (LLM) עומדים לקראת מיצוי. אי אפשר לשפר אותם יותר. הם נחשפו כבר לכל הידע האנושי הקיים ונשענים על עקרון אחד ויחיד: בחירה סטטיסטית בין אפשרויות מתחרות, תוך שימוש במה שידוע כ - SGD. זו אינה ״בינה״ במשמעות של שכל, מודעות והבנה. זו הסתברות, המתחפשת לאינטלגינציה. התקרה ידועה והשיטה קרובה למגבלות הטבעיות שלה. לפיכך, ״המודלים הגדולים״ לא יביאו אותנו לבינה המלאכותית הכללית (AGI). זהו כינוי לבינה שיש לה ידע מכליל על העולם, הבנת הקשרים וחיבור בין עולמות תוכן שונים. בקיצור - בן אדם.
אז אם המודלים הגדולים לא יעשו זאת. מה כן? - אין לפרופ׳ לה-קון מושג, כי הדבר עוד לא הומצא. ואולי גם לא יומצא.. צפו כאן בלה-קון (או צפו כון בלה-כאן - בדיחת אבא):

 הסרטון השני הוא ראיון עם הכלכלן זוכה פרס נובל דארון אג׳מולו. אין לי הערכה גדולה מדי לכלכלנים לא-קלאסיים (סליחה) ובעיני זהו כלל לא מדע, אבל במקרה הזה, אג׳מוגלו אומר דברי טעם וגם מנמק אותם יפה. הוא מסביר, שהסיוע שהבינה המלאכותית מספקת הוא בעיקר בנושאים שהם קוגנטיביים פר-סה. לא שזה מעט, זה המון, אבל כשהדבר מגיע לשוק העבודה, אז אינטרקציות שדורשות רגישות אנושית ויכולת אינטגרציה רב תחומית, לא עובדות. הוא גם טוען שעבודות פיזיות רבות לא ניתנות להחלפה על ידי מכונה באופן כולל, אלא רק במקומות בהם היא ממש חוזרת על עצמה (רפטטיבית). ובמקומות האלה (בהם העבודה חוזרת על עצמה) מדובר באבולוציה של מיכון ואוטומציה, ההמתפתחות ממילא כל הזמן, כבר מאז המאה ה - 18. לסיכום, הוא מעריך שההשפעה על שוק העבודה תהיה קטנה למדי. כלומר, היא תשפיע על התפוקה לעובד ואולי תגדיל אותה, אבל לא באמת תגרום למליוני מובטלים (או לאנשים החופשיים ליהנות מזמן פנוי, בקונסטלציה אחרת). צפו כאן: