בשנת 2008 יצאה להקת "הג'ירפות" למסע הופעות בהודו, שבועיים אחרי פיגועי טרור בעיר מומביי. בסרט ראיתי ג'ירפות בהודו (במאי: נועם פנחס) אנחנו מתלווים אליהם במסע חיפוש עצמי וחיפוש אחרי הקהל הישראלי של הלהקה, שהתפזר ברחבי הודו בעקבות התרעות לפיגוע נוסף.
הסרט פותח בנאום מזמר הלהקה המאוד כריזמטי, גלעד כהנא, שמספר לקהל בהופעה בישראל שהלהקה יוצאת "לחפש את עצמה" בהודו כמו שעשו החיפושיות בשעתן. המסע מקבל תפנית מהאסקפיזם הצפוי אל התמודדות מפוכחת עם פיגועי הטרור במדינה. התפנית הזו, יותר מכל מאפיין אחר בסרט, מדגישה את הישראליות של הלהקה.
כלה נערכת ליום חתונתה. היא מצפה לאירוע בכליון עיניים, מה שמתבטא ברמות הלחץ בהן היא נמצאת. אסור, פשוט אסור שתהיה תקלת מגז אוויר שתפגע בתכניות. היא משגעת את כל סביבתה ואת עצמה בשינויים שונים וכאשר לבסוף החתונה נערכת, הבלתי צפוי קורה, למרות כל התכנונים...