סקירות סרטים

׳לב שבור הוא לב שלם׳ כתב ושר ברי סחרוף בשנות ה - 90׳.
׳לב שבור׳ הוא גם שמה העממי של תופעה אמיתית לגמרי, בה עקב עצב בלתי נתפס, אהבה נכזבת, שמועה על אסון (ולפעמים גם שמחה פתאומית), אדם מפתח תסמינים הדומים להתקף לב.
ביוני 2024 התפרסם מחקר שמצא עליה במקרי ״הלב השבור״ בישראל. החוקרים מייחסים זאת לצער והעצב שנחתו על ישראל מאז ה - 7.10.2023.
איך כל זה קשור לאתר הסרטים? - המשיכו לקרוא.

מהו לב שבור

לב שבור, או קרדיומיופאתיה, היא תופעה בה החלק המחודד של הלב לא מתכווץ כאשר הוא אמור. כתוצאה מכך מתרחשת לפעמים אי ספיקה של הלב ומבחינת התסמינים, מתעורר חשד של התקף לב (אוטם שריר הלב).
ואולם, לא מדובר בהתקף לב בפועל, אם כי יש במצב זה כמובן סכנה. התופעה התגלתה לראשונה ביפן ולכן קיבלה כינוי ביפנית טקוצובו -- מלכודת תמנונים. כל תרבות והאסוציאציות שלה -:)

בצד שמאל, החלק המסומן בחיצים הוא האזור בלב שאמור להתכווץ, אך נשאר במקומו. כתוצאה מכך, יכולה להיווצר אי ספיקת לב. זהו ״לב שבור״.
בצד ימין (B) הלב מתכווץ כהלכה. קרדיט התמונה

״לב שבור״ באתר הסרטים

הסרט המדע שמאחורי האהבה שבאתר מתאר תופעה כזו.
באחת הסצנות, מספרת אישה בשם אליזבת איך איבדה שלושה אנשים קרובים ברצף של מספר שנים מועט, בזה אחר זה.
הצער היה כה גדול, שליבה לא עמד בכך. היא הובהלה לבית החולים, שם הרופאים חשבו בתחילה שהיא חווה התקף לב. רק אחר כך התגלה כי מדובר בטקוצובו. היא עברה טיפול והחלימה. במהלך התחקיר הרפואי אחרי הסיבות האפשריות, עלה הסיפור הטרגי של אובדן אנשים אהובים וקרובים. יחד עם האבחנה של קרדיומיפאתיה ולא אוטם שריר הלב, הגיעה ההבנה שזהו מקרה קלאסי בו הנפש משפיעה על הגוף.

הצגנו את הסרט הזה בספריות ציבוריות מספר פעמים רב, כאשר הוא מלווה בהרצאה על נושא הסרט - המדע שמאחורי האהבה, כולל דיון (ברמה של מדע פופולרי) על הורמונים, גנטיקה, ריח וגם מן הצד השני - מוסכמות חברתיות ונטיות אישיות, שאינן מדע.
הדיו היה תמיד מלווה בהומור וכלל הרבה אנקדוטות.
שום דבר לא הכין אותנו לממצא המכאיב שעלה מספר חודשים אחרי אירועי ה - 7.10: עליה חדה בשיעור הלוקים בתסמונת הלב השבור בישראל. הדבר אף תועד במחקרים שנעשו בסורוקה בבאר שבע ואסותא באשדוד, כפי שמתואר בכתבה הבאה.

צפו כאן בסקירת הוידאו שלנו ובסצנה:

׳

עוד על הלב השבור

באופן מפתיע, התסמונת מאובחנת על ידי המדע הקונבנציונלי רק משנת 1990, הודות לערנות של רופא יפני בשם היקארו סאטו. ואולם, גם ד״ר סאטו לא קשר את התופעה המיוחדת של הסיבה הרגשית שלה ועברו עוד 10 שנים עד שיוכח במחקר אחר הקשר בין התופעה לבין הצער הגורם לה. - ולמה באופן מפתיע? - כי כבר בעולם הקדום, ובוודאי שבספרות ובשירה, קיים חיבור עמוק בין הרגש לבין הלב, למרות שעל פי מדע הרפואה הקונבנציונלי, כל יעודו לשמש משאבה.
לאורך ההיסטוריה האנושית, מן הזמן הקדום, היתה התייחסות באגדות, אמונות וסיפרי עם לקשר שבין אהבה וצער ללב, עוד הרבה לפני ההוכחה המדעית. למשל:
אתרחסיס, הדימוי המסופוטמי על בריאת האדם והמבול (שלדעת חוקרי מקרא, שימשה השראה לספר בראשית) מכיל דימוי של לב שבור, שהתגלה בלוח חימר. הלב של גיבור הסיפור, ששמו אתרחסיס, נשבר מאחר שלא יכול היה להזהיר את שאר בני האדם מבני המבול העומד להתרחש. הוא עצמו הספיק לבנות תיבה ולהניצל מהמבול..
הנזירה תרסה מאווילה (שסבא שלה היה יהודי מומר, אוי אוי אוי) תיארה את פילוח הלב שחשה כאשר נלאך נגלה אליה. היא חשה כאב של דקירה, שהיה בו עונג (לא גופני, חלילה) של אהבה והתאחדות עם האל.
במחזה אנטוניוס וקלאופטרה של שיקספיר, אנוברבוס (ידידו ומשרתו של אנטוניוס) חווה צער כה גדול, עד שליבו מפסיק לפעום.
ההיסטוריה, השירה, הספרות והתיאטרון, מלאים כולם בדימוי הלב כראי הנפש, כולל הביטוי בוחן כליות ולב. והחל מראשית המאה ה - 21 (באיחור די מדהים, יש לומר), עולם המדע מאשר את מה שכבר ידענו בחוש.