אני אוהב שפות. לכן, מדי פעם אני נכנס לאתר של עיתון בשפה זרה אותה אני לומד ומנסה לקרוא. ב - 7.10.2023 נכנסתי לאתר של עיתון במדינה אירופאית. היתה שם התמונה המפורסמת של הדחפור שמפיל את הגדר שבין רצועת עזה לישראל. הכותרת והכתבה סיפרו שהפלת הגדר משולה להפלת חומת ברלין. שזוהי היציאה לחופשי של הפלשתינים מהכלא בו הם נמצאים. לא היתה אף מילה על כך שהפלת הגדר נעשתה כדי לרצוח, לאנוס, לשרוף ולחטוף. בעיתון הזה, שהוא בין המובילים באותה מדינה, עובדים 700 איש במשרה מלאה. רובם בעלי השכלה אקדמית. הם יודעים לקרוא, הם יודעים לבצע תחקיר - זהו למעשה המקצוע שלהם. הכותרת הזו, בעמוד הראשון, היתה שם 4 שעות, נצח במונחי עיתונות יומית. אף אחד לא עצר, לא העיר ולא בדק את הנכונות העובדתית הפשוטה של הכתבה.
אני יודע, אנשים בישראל טוענים במקרים כאלה ש״משלמים להם״, או שהם פשוט אנטישמים. ייתכן מאוד שזה נכון. ויחד עם זאת, האקט הזה של הצגת פריצת הגדר לצורך ביצוע טבח, כאילו זו יציאה אל החופש, היה אקט של טמטום מוחלט וטהור.
כמובן, לא יכולתי לדמיין שמה שיבוא אחר כך יהיה גרוע הרבה יותר.
הטיפשות - קווים לדמותה
באתר הסרטים שלנו יש מספר סרטים שנמצאים גם ביוטיוב בחינם ואנחנו בוחרים להכניס אותם כי לדעתנו הם תואמים לקו שהאתר מנסה להוביל: סרטים מעוררי מחשבה ומרחיבי אופקים. אנחנו. מוסיפים להם תרגום לעברית. לא תרגום מכונה מסורבל, אלא תרגום אנושי שמקפיד על העברת רוח הדברים תוך התאמה תרבותית לביטויים ודימויים הקיימים בעברית ובתרבות הישראלית. זהו המקרה של הסרט הטיפשות קווים לדמותה. הוא עוסק בתופעה מפחידה על פיה אנשים עם אינטליגנציה גבוהה וידע רב אומרים ועושים דברים מטופשים.
איש מאיתנו אינו נקי מהתופעה הזו, אבל אחרי ה - 7.10, כאשר מסתכלים על תגובת העולם, נראה שהתופעה הגיעה למימדים מפחידים.
ללא הטייה
אבל רגע, אפשר לומר את אותו דבר על הרשומה הזו ממש! הנה כותב ישראלי שמאשים את כל העולם בטיפשות, אבל לא רואה את הדבשת של עצמו. האם הכותב לא רואה את כל הדברים הנוראים לכאורה שישראל מבצעת?
ובכן, זהו בהחלט הרגל מצוין לבדוק את עצמך לפני שאתה מבקר אחרים. קשוט עצמך תחילה אמר ריש לקיש (התלמוד הבבלי). לכן הבאתי את הדוגמה הראשונה, על פיה טבח ה - 7.10 היה לא יותר מיציאה לחופשי מבית כלא. מדובר על עובדות פשוטות ובסיסיות, על תחקיר מינימלי, לא על דעה או על עובדות עמומות. מאוחר יותר, העיתון לא הכחיש את קיומו של הטבח ושל החטופים. אבל העורך שפרסם את הידיעה הראשונה פשוט הלך בעקבות האינטואיטציה שלו-ה. הסתדר לו או לה שמי שמפיל גדר ״בסך הכל״ רוצה לצאת לחופשי. זהו העולם הנאיבי שהתגבש באירופה אחרי נפילת חומת ברלין. אנשים הולכים למקומות בהם הם מרגישים נוח ונעים ונותנים לתחושת הנעימות ההרמונית הזו עדיפות על פני עובדות קשות ובלתי נעימות, גם אם אלו מונחות ממש לפניהם.
אולי הטיית אישוש?
נניח לרגע שאתם תומכים גדולים בהיותו של האדם תורם מרכזי להתחממות כדור הארץ. וכעת, נתקלתם בכתבה שטוענת כי לא רק שלא בטוח כלל שיש התחממות כזו, אלא שגם אם היא קיימת, ההשפעה של בני האדם עליה היא זניחה, מאחר שכדור הארץ התחממם והתקרר במהלך ההיסטוריה, עוד הרבה לפני פליטות פחמן מזהמות ממנועים. כפעילי אקלים, סביר להניח שאתם תגיבו בזעם ותטענו שבעל ענין שילם לעיתון על פרסומה של הכתבה, או שהכותב קיבל תשלום (כלומר, שוחד), או שהוא בעל אג׳נדה נסתרת. וייתכן שתהיו צודקים, אגב, אבל רוב הסיכויים שתבטלו את הכתבה מבלי לבדוק אותה לעומקה. וכאן מגיע שלב של שח-מט עצמי: אתם תצדיקו את אי הבדיקה הזו באמירה - ״אני לא הולך להתייחס לכל אמירה מטופשת או אינטרסנטית, כי לא נצא מזה לעולם״.
לעומת זאת, ברגע שתיתקלו בכתבה שמצדיקה את מה שאתם חושבים, באותו עיתון ממש תגידו מיד: ״או, הנה הוכחה רצינית.״
ואולי תהיו צודקים.
אבל קיים סיכוי שגם כאן אתם ממהרים לשפוט, כי זה פשוט תואם לאמונות המוקדמות היוקדות שלכם בדבר האקלים והגורמים לשינויו. אתם אולי ממהרים לאמץ ולכבד כל דבר שמחזק את מה שמלכתחילה האמנתם בו ובמקביל - לבוז, לפקפק במניעים או להתעלם מדברים שסותר את אמונתכם הראשונית.
הטיית אישוש היא כינוי בפסיכולוגיה קוגנטיבית למצב בו אנחנו (כן, כולנו) נוטים לחפש דברים שמחזקים את מה שאנחנו מאמינים בהם ולהתעלם או לבטל דברים שסותרים את תפיסותינו הקודמות.
זו אופציה אחת
הסרט הטיפשות - קווים לדמותה מוקדש לדיטריך בונהופר, כומר ותיאולוג גרמני שחי בתקופת הנאצים (וגם הוצא להורג על ידם). בונהופר נחרד מהאופן בו אנשים משכילים וחכמים סביבו הלכו שבי אחרי תיאורית הגזע והעליונות הארית. מבחינתו, הם ויתרו על האינטליגנציה שלהם, במה שהוא קרא לו כניעה מחשבתית.
אחד הגורמים המרכזיים לדעת בונהופר לאובדן השכל הישר הוא דעת הקבוצה. ואכן, ניסויים שנערכו אחרי מותו הראו ש - 75% מהאנשים נוטים לבטל את דעתם מפני דעת הקבוצה. מדוע זה קורה? האם זהו פחד מסנקציה? מרצון להיות כמו כולם? מאמונה שמתחילה להתגנב, שאולי אני טועה וכולם צודקים? - ואולי כל האפשרויות נכונות? הדבר מקביל במידה מסויימת לתופעת ההתקרנפות, מושג שנטבע בעקבות המחזה של אז׳ן אונסקו ״קרנפים״, שעוסק באופן מטאפורי בתופעה זו ממש: במקרה של אונסקו, ההזדהות הגורפת עם הנאצים היתה ברומניה מולדתו.
קושט את עצמי תחילה
בהמשך לקו עליו כתבתי קודם (״בדוק את עצמך״) ולקו אותו מוליך יוצר הסרט, על פיו עלינו לבדוק קודם כל את המקומות בהם אנחנו עצמנו מתנהגים בטיפשות מוחלטת נוכח לחץ האחרים, אני נזכר במקרה מילדותי:
הייתי בכיתה ח׳. היינו בפעולה בצופים. המדריך נתקל בתיאוריה של בונהופר (זכיתי במדריכים מבריקים, אנחנו מדברים על נערים בני 16) והחליט לנסות אותה עלינו, החניכים.
הוא ערך ניסוי: ביקש מאיתנו, הקבוצה, להסתכל על ציור ולשנן כמה צורות והאופן בו הן מסודרות במרחב.
אחר כך הוא ביקש שלושה מתנדבים. הייתי בינינם. הוא ביקש מאיתנו לצאת מהחדר לכמה דקות.
חזרנו לחדר אחד אחד.
המדריך ביקש מכמה ילדים לחזור מהזיכרון על הצורות שראינו.
שמתי לב שכל הילדים שלפניי, השמיטו איזכור של צורה בולטת שהיתה שם וזכרתי אותה.
באופן טבעי, הנחתי שלא זכרתי נכון. לכן, כשהתור הגיע אלי, לא הזכרתי את הצורה, למרות שזכרתי אותה בבירור, כי הנחתי שאם האחרים דילגו עליה, כנראה דמיינתי אותה.
המדריך נדהם. הייתי ילד דעתן (היום אני מבוגר דעתן -:)) והוא לא האמין באיזו קלות השמטתי דבר, שהיה בציור בבירור.
הוא שאל אותי אם אני בטוח. בתמימותי, אמרתי שזכרתי שהיתה שם עוד דמות בציור, אבל כנראה שטעיתי בזיכרון ולכן זרמתי עם מה שהקבוצה אמרה.
הם גילו לי את ההקשר: הקבוצה תיאמה את השמטת הצורה שזכרתי, שאכן היתה שם. הם דקלמו כולם מה שהחליטו עליו ויצרו אצלי חוסר ביטחון של מה שזכרתי. למעשה, הם ביצעו עלי תהליך של גזלייטינג, אבל בלי לומר לי במפורש ״אתה מדמיין״.
בקיצור, יצאתי מפגר.
נכון - ההשמטה שלי של אותו פריט נגעה לזיכרון ולא לדעה. אם היה מדובר בדעה, לא הייתי מוותר כנראה, כי כאמור, הייתי ילד דעתן. אבל זה לא משנה: הפער בין זיכרון לדעה הוא דק מאוד. זהו בדיוק המקום בו הטיית אישוש פוגשת טיפשות: אנחנו זוכרים מה שתואם למה שאנחנו חושבים ואנחנו מגבשים דעה על בסיס מה שאנחנו זוכרים. ואותו זיכרו מתעוות אל מול דעה קבוצתית נחושה. מ.ש.ל.
צפו כאן בסרט ׳הטיפשות - קווים לדמותה׳
