הספרייה הלאומית של נורבגיה החלה בפרויקט נסיוני של קיטלוג ויזואלי מבוסס בינה מלאכותית (AI), בתחום הראייה הממוחשבת (Computer vision).
הסתכלו על התמונה למעלה. שימו לב לאזורים המסומנים בריבועים ולתיאורים שצמודים אליהם. מדובר בגישה מהפכנית, הן לקיטלוג והן לאופן בו המידע מושג.
כתבים ערבים מתקופת בית עבאס, המאה ה - 13
כוחות המדינה האיסלאמית (דאעש) מתקדמים ונהדפים חליפות בין עיראק, סוריה, ירדן והאזורים הכורדים. אך בבגדד למודת המלחמות והסכסוכים, לא מחכים ונערכים ליום אפשרי של כיבוש בידי כוחות דאעש. מאחר שאנשי המדינה האיסלמית ידועים כמי שמבצעים באופן קבוע השמדה מסודרת ועקבית של אוצרות ההיסטוריה המייצגת את ה״כופרים״ וגם עשו זאת ללא היסוס עם הכתבים שנתפסו בעיר מוסול (שנכבשה על ידי דאעש), ברור לאנשי הספריה הלאומית של בגדד כי אוצרותיהם עשויים להישרף במקרה של מתקפה וכיבוש של עירם.
במבצע מהיר ואינטנסיבי, פועלים אנשי הספריה לדיגיטציה מהירה של החומרים העתיקים. בחלק מן המקרים מדובר בהצלה של ספרים ומוצגים מתפוררים, שבכל מקרה יש הכרח לבצע להם דיגיטציה, בגלל שאחרת יושמדו כדרך הטבע.
האוצרות שבספריה מתוארכים עד 1000 שנה אחורה וכוללים תיעוד משליטים שונים, כולל התורכים, הבריטים וכמובן שליטי עיראק המקומיים.

תוכן מעריצים (Fan Created/Related) הוא תוכן טקסטואלי או אודיו ויזואלי, שנוצר על ידי מעריצים/אוהדים על בסיס יצירה שהם אוהבים.
זה יכול להיות סיפור מקורי, שהגיבורים שלו הם דמויות מסיפור שנכתב על ידי סופר מוכר ואהוב, יכול להיות רמיקס של סרט מוכר או ביצוע היתולי של סצנות מסרט על ידי צילומן מחגש בבית (Sweding).
פרויקט פענוח ודיגיטציה לכתבי לדינו באותיות עבריות מתנהל באוניברסיטת וושינגטון. על אך שקיים מחקר היסטורי על לדינו, מתברר שאף אוניברסיטה בארה"ב אינה עוסקת בחקר ותיעוד לדינו שנכתב באותיות עבריות.
עד שבא דווין נאר, חוקר צעיר ללימודי יהדות, שיש לו שורשים משפחתיים בקהילת סלוניקי דוברת הלדינו והקל על המשימה.
80 אנשי אקדמיה וממשל התכנסו לדון על דיגיטציית הספריות בהודו בתחילת אוגוסט 2015, בסימן שבוןע הודו דיגיטלית.
הכנס התקיים במכללת Sri Venkataramana Swamy וכל המשתתפים הסכימו על חשיבות הדיגיטציה לצורך הגברת זמינות מידע בין המוסדות, באופן שיהיה נגיש לחוקרים וסטודנטים כאחד.
האם שינוי פורמט יצירה הוא הפרת זכויות יוצרים?
יש לכם בספריית המוסד סרט, הוא נרכש כחוק. רק מה, הפורמט שלו ישן. אולי הוא בקלטת VHS (פס מגנטי) או ב - DVD, שגם הוא הולך ועובר מן העולם. ישנם פחות ופחות נגנים לפורמטים האלה, אין חלקי חילוף או בעלי מקצוע שיודעים לתקן את אותם נגנים והמדיה עצמה נשרטת ומתבלה.
אז האם מותר לכם להמיר אותם לקובץ מחשב דוגמת MP4?
אקדים ואציין כי רשומה (פוסט) זו אינה מסמך משפטי. וטוב שכך.
כל זאת מדוע? כי אין תקדימים בישראל לסוגיה וגם בחו"ל מתחבטים בה רבות.
ומאחר שהחוק עצמו עמום למדי, הפרשנות בפועל מוטלת על פסק הדין הראשון שיינתן.
הספריה הציבורית בניו יורק
סקר שנערך בקרב 4000 משתמשי ספריות אקדמיות באנגליה, לגבי השימוש במשאבים מקוונים (און ליין) של הספריה, העלה ממצאים מענינים.
ביון השאר, המשתתפים נשאלו על הרגלי חיפוש וגילוי (discovery) תוכן, על חווית השימוש הכללית באתרי הספריות ועל נגישות לתוכן מקוון.
ממצאים עיקריים:
דו"ח שהוכן עבור ארגון ראשי הספריות באנגליה טוען כי אם לא יושקעו 20 מליון פאונד בשירותים דיגיטליים בספריות ציבוריות בשנים הקרובות, הן יהפכו למסעדות פועלים (או בתי תמחוי. איך תתרגמו Soup Kitchems?) למילה הכתובה.
המשך חוסר השקעה בדיגיטצייית ספריות מבריח משתמשים - סקר בריטי
יוסי מזרחי יצר כתבה מעניינת לחדשות ערוץ 2 על קריאה בקרב בני נוער. המיתוס הקיים הוא שבני נוער קוראים פחות ופחות ושבאופן כללי, מגמת האוריינות יורדת ואיתה הסבלנות, כושר ההפשטה הנצרך מקריאה וכן היכולת לדחות סיפוקים או לעדן אותם.
בכתבה מוצגת משפחה שאמורה לייצג את כל הקצוות: אמא סופרת, בת תולעת ספרים (טוב, לא ממש. ספר אחד בחודש) ועוד בת שמחכה שייצא כבר הסרט, כי למי יש כוח וזמן לקרוא 600 עמודים.
- אפליקציה במקום כרטיס ספריה
- כנס מקוון על הספרייה דיגיטלית
- היערכות ספריות ציבוריות למציאות דיגיטלית
- בקרוב לא נראה מכשירי DVD
- סורק ספרים מהיר במחיר נמוך יחסית
- "ספריות אקדמיות עוברות שינוי מדהים" - ראיון עם יו"ר איגוד הספריות בארה"ב
- שימוש בבינה מלאכותית להמלצות על סרטים
- שיעורי השאלה נמוכים של ספרים דיגיטליים
- האם מותר לבצע הקרנות ציבוריות של סרטים בספריות ובכיתות
- הספריה הציבורית בניו יורק משחררת 180,000 פריטים לרשות הציבור