שילוב סרטים בחינוך והרצאות

סרטים עשויים להיות כלי לימודי בעל ערך. אבל איך עושים בהם שימוש מושכל ויעיל?

educational films

יש להודות על האמת: הדימוי של שימוש בסרטים בחינוך הוא בעייתי.
הנה כמה דוגמאות לדימויים כאלה (נעשה מאמץ לסתור אותן אחר כך):

סרטים הם בידור

צופים בהם כשרוצים לנקות את הראש או בזמן פנוי.

המשך קריאה

ספרנים אקדמים נחשבים פחות ופחות והם לא יודעים זאת

embarrassed

הכותרת הבלתי נעימה הזו מבוססת על סקר מקיף שנערך אחת לתקופה בארצות הברית. במהלכו נשאלו מאות מנהלי ספריות אקדמיות על מעמדם, על שינויים שהם חווים, על הרגלי שימוש של סטודנטים וחברי סגל, על תכניות לעתיד, הסתגלות לטכנולוגיה חדשה ועל יחס הנהלת המוסד אליהם.
הוא נערך על ידי Ithaka S+R, מוסד מחקרי ללא כוונות רווח, שמטרתו לספק כלים מחקריים שיעזרו למנהלי מוסדות חינוך לקבל החלטות ולהיערך לעתיד.

ממצאים מרכזיים

722 איש מדרגי ניהול במוסדות אקדמאים בהם יש מסלול של ארבע שנים לפחות, ענו לסקר. 

המשך קריאה

הקטלוג שלנו מתרחב, גם בסוג הסרטים

new films

הקשבנו לכם: יותר סרטים על איכות חיים, פסיכולוגיה, העצמה, טכנולוגיה, חינוך, דילמות חיים ועוד. יותר סרטים קצרים, יותר סרטים בחינם.
כן, בחינם! בעל הבית חי בסרט כנראה.
טוב, האמת היא שהסרטים האלה הם בחינם ממילא. זה לא על חשבוננו. הטוויסט הוא שאנחנו ישבנו ובחרנו אותם בשבילכם, אחד אחד. כן, ממש אחד אחד. גם כתבנו עבורם תיאורים ממצים, תייגנו אותם על פי נושאים ווידאנו שיש להם כתוביות בעברית.  
בתמורה, אתם תיחשפו לפרסומות שיופיעו בעמוד. נראה לנו דיל הוגן.
אגב, לא נחדור לכם לפרטיות בעקבות כך. 

עדיין מחויבים לאמנות

האתר הזה קם במקור על מנת להעניק חשיפה ובמה ראויה ליוצרות ויוצרים שחוצבים סרטים מדם ליבם. אנחנו עדיין מחויבים להציג סרטים כאלה. ומקווים שגם אתם תדעו להוקיר אותם. סרטים אלו מוצעים עדיין בתשלום. זהו תשלום נמוך מאוד, פחות מכוס קפה ממוצעת. 

אז קדימה, לצפייה

לחצו כאן כדי להגיע לקטלוג הסרטים.
וכאן כדי לסנן את החינמיים בלבד.

חינוך והקניית ידע בוידאו: עצות שימושיות ולקחים

קצר, ממוקד בנושא אחד ופשוט ככל האפשר. ההסברים וההוכחות בהמשך

הרשומה הזו מבוססת על ניסון עצמי רב, לצד איסוף והסקת מסקנות ממחקרים חיצוניים. הרעיון לכתוב אותה הבשיל כבר לפני שנה, אבל חיכיתי עד שיצטברו ידע והניסיון, אז אפשר לראות זאת כפוסט בשל, או לפחות מגובה בנתונים.

נראה לי שרוב האנשים יסכימו שהעברת ידע או חינוך מקוון (און ליין) אינם יכולים להיות אחד לאחד כמו בכיתה רגילה.
לא צריך להיות במאי מנוסה או חוקרת פסיכולוגיה פיזיולוגית כדי לדעת שהמסך השטוח מוריד קשב. שהחוסר בקשר ישיר מקהה את היכולת לספוג להקשיב. וגם אם אתם קוראים על כך בפעם הראשונה, הדבר מן הסתם מסתדר עם ההיגיון וניסיון החיים שלכם: לימוד דרך מסך אינו דומה ללימוד פיזי.

ואולי זה בכלל רעיון גרוע? - אולי הוא מגדיל את הניכור האנושי, את תחושת הבדידות? אולי הדרישה למשמעת עצמית, הכרוכה בלימוד מקוון, פשוט גדולה על רובנו?
אכתוב את המסקנה, כפי שהיא לדעתי, כבר עכשיו: לימוד מקוון הוא רעיון מעולה. יש בו גם צדק חברתי, כי הוא מנגיש ידע לכל אישה או איש, בכל מקום בו יהיו.
אלא שאם לא מבצעים את הרעיון בצורה נכונה ואם פשוט מנסים לישם עקרונות של לימוד פיזי בכיתה על לימוד מקוון, הסיכוי לכשלון גדל. יחד איתו, גדל הסיכוי שתקפצו למסקנה על פיה ״זה לא הולך.״

אכתוב את הרשומה הזו על פי העקרון שלמדתי מדרק מולר, יוטיובר הנערץ עלי, המפעיל ערוץ מדע פופולרי בשם Veritasium. מולר עשה את הדוקטורט שלו בחינוך באמצעות וידאו והוא מיישם בסרטונים שלו את העקרונות אליהם הגיע במהלך המחקר שלו: להתחיל עם הנחה מוטעית ואז להפריך אותה.

המשך קריאה

שימוש בחוכמת ההמונים לפענוח חומר ארכיוני

ביוני 2016, ספריית הנטינגטון, אוניברסיטת צפון קרולינה והמוזיאון על שם לינקולן יזמו פרויקט ענק: פענוח ותמלול 16,000 מברקים שנשלחו במהלך מלחמת האזרחים בארה״ב בין הנשיא לינקולן, הקבינט שלו וקציני צבא הפדרציה. באוסף, שבמשך שנים חשבו שאבד או הושמד, היו 100 מברקים שנכתבו בכתב ידו של לינקולן עצמו וכן ספרי צופן, בו נשלחו חלק מהמברקים. הקוד מעולם לא פוצח על ידי צבא הקונפדרציה. 
לצורך קיטלוג המבקרים, עורכי הפרויקט העלו סריקות של המברקים לאינטרנט ובקשו ממתנדבים לפענח את הכתוב בהם, שרובו בכתב יד.
4866 איש נענו למשימה (יש להניח שחלקם היו סטודנטים שהוכרחו לעשות זאת:)) ונכון ליוני 217, 72% מהפרויקט כבר הושלם.
איך עושים זאת בפועל? זהו הנושא של הרשומה הזו. 

המשך קריאה

ספריות ציבורית בארה״ב יציעו מגוון סרטים למנויות ומנויים. אבל אנחנו היינו ראשונים...

ספריות ציבוריות כבר מזמן אינן רק מקום לשאול בו ספרים. זה מוטיב שחוזר הרבה בבלוג הזה והוא מעסיק את מיטב המוחות בתחום הספריות.
ישנן ספריות שהרחיבו את הביטוי לתחומים נוספים, עד כלי גינון וכלי נגינה. ההיגיון: מטרת הספרייה היא להנגיש ידע, תרבות וכלים על ידי העמדתם לרשות הציבור. ובכן, ״כלים״ אינם רק מטאפורה... לפעמים הכלים הם ממש כלי עבודה
אבל לא לשם כך התכנסנו. אלא כדי לספר לכם שבניו יורק ספריות ציבוריות תתחלנה להציע למנויים ומנויות סרטים בסטרימינג כחלק מהשירות.

אנחנו היינו קודם

במדינה קטנה במזרח התיכון (לא לבנון. טיפה למטה... כן, בדיוק שם) כבר עושים זאת!
אתר הוידאו, פרי יוזמה של הנהלת איגוד הספריות הציבוריות והעומדת בראשו תרצה שקד כהן, מציע למנויות ומנויי ספריות את הסרטים שלנו, להשאלה לתקופות שונות, כבר כמעט שנה שלמה.

אבל עוד כמה מילים על היוזמה בארה״ב (תמיד זה נשמע יותר טוב. אמריקה, יו נואו):
הספרייה הציבורית של ניו יורק והספרייה הציברית של ברוקלין (רגע, ברוקלין זה לא ניו יורק?) חברו לחברת קאנופי, שבדרך כלל מספקת סרטים לאוניברסיטאות. הספריות למעשה מסבסדות את הסרטים מהקטלוג של קאנופי עבור המנויים שלהן. 
לקאנופי יש 30,000 סרטים בקטלוג שזה המון, אבל כל מנוי או מנויה יכולים לבחור עד שישה סרטים.
נחמד.
אצלנו לעומת זאת, מנויות ומנויים יכולים לבחור כמה סרטים שבא להם, כל זמן שזה עומד בתקציב שהספרייה מקצה להם. ומאחר שמחירי השאלה אצלנו נמוכים, זה יכול להגיע גם למאות סרטים. 
אז קדימה, ישראלים בברוקלין, תארזו מזוודות ותחזרו לארץ. סוף סוף יש עבור מה.

ואם את או אתה מנהלים ספרייה ועדיין לא במיזם, This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.. משלמים רק על סרטים שמושאלים בפועל. אין דמי מנוי, דמי טיפול, דמי לא יחרץ או כל דמים נסתרים.

publib

 

כיצד מחשבים מבינים שפה אנושית

מחשבים יודעים לקרוא טקסט, דבר זה ידוע. אם הטקסט הוא בפורמט ממוחשב - זה ברור, אפילו בנאלי. וגם הטכנולוגיה שמאפשרת לתרגם טקסט סרוק למילים (OCR) עובדת לא רע כבר הרבה שנים, לפחות עבור אותיות לטיניות.
המקום בו המהנדסים מזיעים קשה הוא הבנת משמעות של טקסט. ההבנה העמוקה, האנושית, של המסר שמועבר מתוך רצף המילים. המידע, הרגש (סנטימנט), העמדה (בעד, נגד), הדימויים ומשמעותם, הומור, דברים והיפוכם (מה שמכונה בשוגג "ציניות"), קריאה בין השיטין ועוד.
אם הטקסט לימודי, האם המחשב מסוגל להבין ממנו, למשל איך מכינים פיצה, במקרה שהטקסט הוא מתכון?
הנושא נופל תחת ההגדרה הכוללנית של בינה מלאכותית ונחשב לאחד האתגרים הקשים בתחום זה.
כל כך קשה, שפתרונו נחשב לזה שמקרב את הבינה המלאכותית ליכולות, או יותר נכון מורכבות, של חשיבה אנושית. AI Complete קוראים לזה ובינה שמסוגלת להבין טקסט לעומקו מכונה גם Strong AI. בינה חזקה הפכה למילת מפתח אצל סופרי מדע בדיוני. אמצו אותה אם אתם בענין של לכתוב ספר מדע בדיוני דיסטופי בו האנושות מושמדת כלאחר יד, מתוך בוז עמוק שרוחשת לה הבינה החזקה.
מיזנתרופים המייחלים לקץ האנושות? המשיכו לקרוא!
סקרנים לדעת איך זה עובד? גם המשיכו לקרוא!
לא תתאכזבו, בשני המקרים.

המשך קריאה

מה יש בקלטת הזו? בוא נשאל את המחשב

 waveform

תמלול של תוכן אודיו וההבנה של מה שנאמר בו הם אתגר אדיר, הן לאנשי ארכיון והן לעיתונאים, סטודנטים ויוצרי סרטים. צליל מוקלט הוא מבחינת המחשב אוסף של ביטים חסרי משמעות. טוב, לא לגמרי. זיהוי קולי כבר קיים לא מעט שנים, אלא שהוא מוגבל מאוד. כל מי שניסה לבקש מהעוזר האישי של אפל, גוגל, אמאזון או מיקרוסופט לבצע פעולה, יודע שמדובר במשימה עם הרבה חורים. המכונה תתפקד טוב יותר כאשר תלמד לזהות את קולכם, היא מתקשה לבודד רעשי רקע, צריכה שתדברו ברור ופעמים רבות היא פשוט לא מבינה מה רציתם, אלא אם הצגתם שאלה או משימה בצורה ברורה וחד משמעית, מבחינת מבנה המשפט.
כשמשווים זאת ליכולת האנושית, בה אנשים מבינים אותנו גם בנסיבות רועשות וכאשר אנחנו אומרים מילים לא ברורות כמו ״זה״ ״מה שמו״ ושאר ביטויים עמומים, המערכת הממוחשבת נראית רע מאוד.
אבל יש התפתחויות. כל הזמן. נספר לכם כאן על פרויקט ציבורי ואקדמי מענין בתחום. חוסר המסחריות שלו אילץ את המפתחים לבצע אינטגרציה של שורת כלים בקוד פתוח, מה שהופך אותו למרתק אף יותר. רשות הדיבור לפרויקט HiPSTAS.

המשך קריאה

בינה מלאכותית מסייעת בקיטלוג ויזואלי

 computer vision

הספרייה הלאומית של נורבגיה החלה בפרויקט נסיוני של קיטלוג ויזואלי מבוסס בינה מלאכותית (AI), בתחום הראייה הממוחשבת (Computer vision).
הסתכלו על התמונה למעלה. שימו לב לאזורים המסומנים בריבועים ולתיאורים שצמודים אליהם. מדובר בגישה מהפכנית, הן לקיטלוג והן לאופן בו המידע מושג.

המשך קריאה

בצל פלישת דאעש, הספריה בבגדד עוברת דיגיטציה

manuscript abbasidכתבים ערבים מתקופת בית עבאס, המאה ה - 13

כוחות המדינה האיסלאמית (דאעש) מתקדמים ונהדפים חליפות בין עיראק, סוריה, ירדן והאזורים הכורדים. אך בבגדד למודת המלחמות והסכסוכים, לא מחכים ונערכים ליום אפשרי של כיבוש בידי כוחות דאעש. מאחר שאנשי המדינה האיסלמית ידועים כמי שמבצעים באופן קבוע השמדה מסודרת ועקבית של אוצרות ההיסטוריה המייצגת את ה״כופרים״ וגם עשו זאת ללא היסוס עם הכתבים שנתפסו בעיר מוסול (שנכבשה על ידי דאעש), ברור לאנשי הספריה הלאומית של בגדד כי אוצרותיהם עשויים להישרף במקרה של מתקפה וכיבוש של עירם.

במבצע מהיר ואינטנסיבי, פועלים אנשי הספריה לדיגיטציה מהירה של החומרים העתיקים. בחלק מן המקרים מדובר בהצלה של ספרים ומוצגים מתפוררים, שבכל מקרה יש הכרח לבצע להם דיגיטציה, בגלל שאחרת יושמדו כדרך הטבע. 
האוצרות שבספריה מתוארכים עד 1000 שנה אחורה וכוללים תיעוד משליטים שונים, כולל התורכים, הבריטים וכמובן שליטי עיראק המקומיים. 

המשך