סקירות סרטים
בתוך שדה ירוק חיילים נוסעים על אופנוע, מחייכים וצוחקים. בטנק שנוסע שלידם, חיילי הצוות יושבים בנינוחות על הכלי מבחוץ, נהנים מהשמש האירופאית של חודש יולי. השנה היא 1942.
זוהי הארמייה השישית הנודעת, שצעדה מניצחון לניצחון באירופה המערבית. כעת ניתנה לה משימה חדשה: להסתער על רוסיה, לכבוש את סטלינגרד ולאפשר לכוחות הגרמניים להשתט על שדות הנפט של ברית המועצות בדרום.
אלו חיילים מנוסים, מאובזרים וחמושים מכף רגל ועד ראש במיטב הנשק הגרמני. מלמעלה, יש להם חיפוי של חיל האוויר החזק בעולם, הלופטוואפה.
Read more: הקרב על סטלינגרד: עקשנות ונחישות ששינו מלחמה שלמה. סקירת סרט
בימים אלה מלאו 80 שנה להטלת פצצות הגרעין על יפן, שהביאו לכניעתה. הסרט דוד יעקב והפצצה שבאתר, עוסק בג׳ק, אחד המדענים שסייעו בייצור הפצצה.
הסרט נעשה על ידי אחיינו, טים. גיבור הסרט תמיד היה פשוט ״הדוד ג׳ק״, אדם צנוע ומאופק, שמעולם לא דיבר על עברו. טים מקלף את העבר בסבלנות ויסודיות ומגלה איך הפך הסטודנט המצטיין לחבר בצוותים הסודיים של פרויקט מנהטן.
ממדי ההרס והחורבן היו עצומים. בכתבה הבאה תוכלו לראות תמונות ולקרוא עדויות של ניצולים ושל אנשים שעוסקים עד היום באיתור חלקי גופות. אלפים מתו ביסורים, מכוויות ומסרטן, אחרי שנחשפו לחום העצום ולחומרים הרדיואקטיביים.
מדוע בחרה ארצות הברית בהטלת פצצות גרעיניות על פני פלישה קרקעית ליפן
ויכוח היסטורי מתנהל עד עצם היום הזה על הצידוק המוסרי והאסטרטגי של הטלת הפצצה. על פי אחת הסברות, האמריקאים הגיעו למסקנה שהיפנים יילחמו עד מוות, עד אחרון האזרחים, כולל ילדים וזקנים.
שמחים להזמין אתכם להקרנת מקבץ סרטים המתארים חולשות אנושיות (של אנשים אחרים כמובן, לא שלכם), להאזין ולהשתתף בהרצאה מעניינת על הנושא. האירוע היברידי - ההרשמה כאן.
צפו באיגרת המשודרת וראו את תמליל הוידאו למטה.
צפו כאן באיגרת
תמליל האיגרת:
ברוכות, ברוכים הבאים, לאיגרת המשודרת של מאגר סרטי האיכות מובי דיסקברי.
חודש אלול. חודש של סליחות ושל חשבון נפש. הזדמנות להרהור פנימי על מי שאנחנו ועל תכונות שהיינו רוצים להתמודד איתן, או לחלופין, ללמוד לחיות איתן.
ובהקשר זה, ב - 22.9 נקיים ערב בו נקרין קטעים ממספר סרטים ונשוחח על חולשות אנושיות.
נערוך מקבץ של סרטים, כולם מהמאגר, כמו החיים החרדתיים שלי, עבדים להרגל, בחור טוב, המרדף אחרי האושר ושבעה כפולים מצומצם.
המפגש יתקיים בספרייה הציבורית בכוכב יאיר ובמקביל - כאירוע היברידי מקוון, און ליין. הצטרפו - פיזית או און ליין.
ֿהירשמו כאן לאירוע המקוון
לאחרונה התפרסמה כתבה שעוררה ענין רב אצל שוחרי הבריאות. הכתבה בדקה את נכונות המיתוס בדבר היותו של המזון האורגני בריא יותר. לזכותה של הכתבה ייאמר, שהיא הציגה תמונה מורכבת ודעות שונות.
תוכלו לצפות בסרטים - כל האמת על מזון אורגני ו - תשכחו ממה שידעתם על תזונה, שניהם במאגר.
במהלך הקיץ הצטרפנו לחפירות בתל עזקה שבעמק האלה, סמוך למקום בו התקיים על פי התנ״ך הקרב בין דוד לגוליית. משלחת ענקית מכל העולם, בראשות פרופ׳ עודד ליפשיץ מגיעה לשם אחת לשנה בקיץ, חושפת ומתעדת את ההיסטוריה המורכבת בשכבות הרבות. הצילומים הם חלק ממעקב שאנחנו מקיימים, בעקבות הסדרה המופתית והארץ היתה תוהו ובוהו, שזמינה כולה במאגר. זהו ניסיון שלנו להיכנס לעומק ולהעלות את המודעות לאחד התחומים המרתקים והעשירים - תולדות ארץ ישראל.
בחודש ספטמבר 1921 קיבל פנחס רוטנברג זיכיון להפקת חשמל מתחנה הידרו אלקטרית בנהר הירקון, שנקרא בערבית עוג׳ה. התוכנית מעולם לא התממשה מסיבות שונות. הסרט ׳פתלתל׳, שנמצא במאגר, מתאר את קורות נהר הירקון, באופן פיוטי ואסתטי.
בחודש אוקטובר נקרין את הסדרה 301 פדויים, על השבויים ממלחמת יום הכיפורים ונקיים מפגש עם במאית הסדרה, ציפי קרליק. המפגש יתקיים בהיכל התרבות כפר סבא ובמקביל, באופן מקוון.
צפייה נעימה.
אורי משיח גר בתל אביב עם אמו ואחותו, יש לו כלבה חמודה והוא עובד בחניון. אבל לפני כל אלה, הוא אוהד של מכבי תל אביב.
אין ספק שאורי הקריב את חייו על המזבח הצהוב-כחול. כל אוהד מכיר את אורי וגם כנראה שכל שחקן. אבי נימני הוא חבר אישי של אורי ואם היית רוצה ליצור אתו קשר כדי להזמין אותו לבר מצווה או כל דבר אחר היית צריך רק לדבר עם אורי ולגעת בלבו. משהו שכנראה לא קשה במיוחד לעשות מכיוון שאורי הוא אדם בעל לב ענק, אלטרואיסט מעל ומעבר. הסרט יש לי קבוצה להציל הוא סיפורה של הקבוצה ובעליה המתחלפים, אבל יותר מכל זהו סיפורו של אורי, סיפור אהבה אמיתי.
כרומוזום אחד יותר מדי הוא כינוי דרמטי-סמלי לתסמונת דאון. מבחינה פיזיולוגית, מדובר בתיאור מדויק. הביטוי ׳אחד יותר מדי׳ מסמל בחברה בדרך כלל משהו שכמעט כמעט והיה בסדר או תקין וברגע האחרון השתבש.
זהו גם שמו של הסרט, העוסק בבני נוער הלוקים בתסמונת דאון ומעלים מופע תיאטרון שלם.
הסרט מתחיל בכאב: ׳אמא, תרפאי אותי,׳ מספרת אמו של תומר, אחד מגיבורי הסרט, על הדברים שהוא אומר לה מדי פעם. אנשים עם דאון ידועים בעוצמות הרגש שלהם, תופעה מדהימה שאף השפיעה על יוצרי הסרט והיא זו שגורמת להורים של בעלי התסמונת לומר לפעמים שקבלו מתנה.
האם זו מתנה, או שמדובר ברציונליזציה שמקלה על קבלת הדין? - זוהי שאלה גדולה, אך היא נדחקת יחסית לשוליים של הסרט הזה, שאולי מתחיל בכאב אך האופטימיות והיצירה שבו הולכות ומתגברות ככל שהוא מתקדם.
הסרט הוא ליווי בן שנתיים של קבוצת בני נוער עם דאון, העובדים על מופע תיאטרון. המסגרת היא ״הקליניקה״ - מסגרת פנימייתית המנוהלת על ידי פרופ׳ ראובן פוירשטיין (שנפטר שנים אחרי עשיית הסרט). פרופסור פוירשטיין הוא חתן פרס ישראל ופרסים רבים נוספים. שיטותיו לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים מיושמות ב - 70 מדינות ברחבי העולם. הסרט, מעבר להיותו של הסרט מעקב אחרי העבודה על העלאת מופע התיאטרון, מהווה גם ניסיון צנוע לתעד את מפעל חייו האדיר של פרופ׳ פוירשטיין.
משך שנים על גבי שנים נפגשו שישה חברים לארוחת בוקר בחדר האוכל בקיבוץ.
על עגבניה, ביצה וקצת גבינה הם נהגו לדבר על תלאות החיים, פוליטיקה וגם לשתף זה את זה ברכילות עסיסית על המתרחש בישוב.
אחרי הפרטת הקיבוץ, ארוחת בוקר זו היא השריד האחרון שנותר לאותם חברים מהחיים אותם נהגו לנהל.
בסרט פרלמנט ארוחת הבוקר אנו למדים כי גם את השריד הזה הנהגת הקיבוץ מעוניינת להפסיק משיקולים תקציביים. בעקבות זאת חברי ארוחת הבוקר יוצאים למאבק כנגד הנהלת הקיבוץ למען שמירה על המסורת שלהם. הם מתאמצים בכל כוחם לשכנע את ההנהלה שיש בארוחת הבוקר הרבה יותר מרק הארוחה הכי חשובה ביום: יש מסורת והיסטוריה שאינה שייכת רק להם אלא לכל הדורות הרבים שעברו בקיבוץ וקיימו את הטקס הזה בעצמם.
מבחינתם של חברי "פרלמנט ארוחת הבוקר" מסורת זו היא כמעט טקס דתי. הם רואים את ארוחת הבוקר המשותפת, כהתגשמות האחרונה של האידאלים עליהם הוקם הקיבוץ, כאלו שנעלמים במהירות מול עיניהם.
הסרט החולמות מלווה שתי נשים חרדיות שמבקשות ליצור קולנוע במגזר החרדי. האחת במאית, השניה שחקנית.
בליווי אינטימי, עמוק ועם זאת עדין ונותן כבוד, מביאה אפרת שלום דנון את סיפורה של החברה החרדית, לפחות אותו פלח שרוחמה הבמאית ותקווה השחקנית חיות בה.
זהו לכאורה סרט על איך עושים סרט. בקהילה המקצועית קוראים לליווי כזה 'מאחורי הקלעים' או The making of the film. בדרך כלל סרטי מאחורי הקלעים נעשים למטרות שיווקיות, לפעמים הם הופכים לסרטים בפני עצמם. אבל החולמות הוא הרבה יותר מאשר מאחורי הקלעים של עשיית סרט, שכן זו הזדמנות מופלאה ללמוד משהו על החברה החרדית, שעבור רוב הישראלים, דתיים (לאומיים) וחילונים כאחד היא מקור לכעס, לפעמים שנאה, רתיעה ועם זאת סקרנות גדולה. הסרט מספק חלק מהסקרנות הזו ועושה זאת ללא שיפוטיות, שכן הוא ניחן במבט פנימי של מי שבעיני עצמן והסביבה הולכות בתלם המרכזי.
אנרגיה וסביבה הם נושאים מדוברים, לוהטים כמעט כמו בינה מלאכותית. מעבר לחדשות היום או הסלב התורן, תמיד תמצאו דיון על התחממות גלובלית, אנרגיות מתחדשות וכדומה.
זה היה יכול להיות נפלא ולקרב אותנו לחיים נקיים ובני קיימא, אלמלא הנושא היה כל כך עמוס בדעות קדומות בלתי מבוססות ובסיסמאות לעוסות וממוחזרות.
ואנחנו לא מתכוונים לרמוז שיש כאן איזו מזימה קונספירטיבית, אלא סתם לעצלות אנושית לגבי רכישת ידע.
יש שפע של מיתוסים שגויים לגבי אקלים ואנרגיה. הידוע בהם הוא זה הטוען שברגע שרק נרצה, ואם רק נהיה פחות אגאוסיטים, נוכל לעבור בקליק בודד לאנרגיות מתחדשות, מבלי לוותר על רמת החיים אליה הורגלנו. ורמת חיים היא כידוע גם בריאות וביטחון אישי.
המציאות יותר מורכבת כמובן. אנרגיות מתחדשות כפי שהן מכונות, מסוגלות לספק אחוז זערורי מצריכת האנרגיה שלנו. אז גם אם נוותר על פינוקים כמו טיסות כשאפשר לנסוע ברכבת ועל מייבשי כביסה, עדיין נישאר בלי מספיק חשמל לחדרי ניתוח ומכונות חמצן, במידה שנסמוך רק על רוח, שמש, טורבינות מים וכדומה.
אופס, זה כבר נשמע מלחיץ.
ועכשיו אנחנו מגיעים לאנרגיה גרעינית.
ערים בלילה הוא אוסף של סיפורים של אנשים שנפלו בשבי המצרי והסורי במלחמת יום כיפור.
זהו סרט מאופק, מסוגנן, מדויק, אסתטי מאוד מבחינה ויזואלית. הדוברים רהוטים, לא עושים הנחות לעצמם, לא נופלים לסופרלטיבים.
צפו במקבץ המלצות לסרטים הקשורים לאירועים וימי שנה המתקיימים בחודש נובמבר / 2021.
האיגרת המשודרת
עברנו למתכונת חדשה, של איגרת בשידור חי, כולל דיון עם הצופים. לכל מי שהחמיץ, תוכלו לצפות כאן באיגרת.
מה באיגרת הפעם?
אדם וסביבה
ועידות אקלים כמו זו שהתקיימה בנובמבר 2021 מזמנת לנו הרבה מחזות אימים כרצפים מהירים של שטפונות, רעידות אדמה, הצפות ושריפות, כולם עם קול רועם ברקע שדוחק בנו לעשות מעשה כי אין זמן.
הפחדה היא ענין שוחק. היא גם גורמת לאנשים ״לסגור מדפים״ ולהיאטם למסר. אז במקום עוד סרט הפחדה, קבלו סרט אתסטי, אמנותי ופואטי, העוסק בקשר שבין אדם וסביבה: פתלתל, על נהר הירקון ומקומו בישראליות.
באתר הספריות הציבוריות.
באתר האקדמיה
אנרגיה גרעינית בטוחה
בנובמבר 1952 קיימה ארצות הברית ניסוי ראשון בפצצת מימן. אי אפשר היה להטיס אותה בשל גודלה, אז היא פוצצה על האדמה. המקום שנבחר היה אחד מהאיי מרשל הזעירים. האי נהרס כליל בפיצוץ ונוצר שם מכתש ענק. פטריית העשן טיפסה בהדרגה עד לגובה 161 ק״מ ואניות ששטו במרחק 56 ק״מ קיבלו מטח של אלמוגים ספוגי נשורת גרעינית. הכל הוסרט והוצג לנשיא אייזנהואר, בתוספת מוסיקה של ריכרד ואגנר. אכן, מפגן של עוצמה. תאונות בכורים גרעיניים שאירעו בשנים שחלפו כמו בפוקושימה ובצ׳רנוביל יצרו בציבור אימה משתקת והתנגדות מוחלטת לאנרגיה גרעינית.
מפתיע לגלות אם כן, שקיימת אנרגיה גרעינית בטוחה. היא מבוססת על היסוד ת׳וריום. היא לא הגיעה לכלל מימוש מסיבות פוליטיות: כי אי אפשר להרכיכ ממנה פצצה. העובדה המדהימה הזו והתקווה שטומן בחובו השיוש בתו׳ריום, כמענה לעולם מזוהם, מסורת בסרט תוריום.
באתר הספריות הציבוריות
באתר האקדמיה
הסוד של קהילת שובו בנים
קהילת ובו בנים של אלער ברלנד נמצאת כעת (נובמבר 2021) בכותרות, נוכח מה שנראה אולי כפענוח מעשי היעלמות, שהתבררו ככל הנראה כרציחות, שהתרחשו בשנות ה - 80׳. הסרט רב הנסתר, שנעשה עוד לפני התפוצצות הגילויים האחרונים, ביצע תחקיר מעמיק משל עצמו, כזה שהמשטרה למעשה היתה צריכה לבצע בעצמה. הוא כולל עדויות, אילוסטרציות ושחזורים ונצפה בנשימה עצורה.
באתר הספריות הציבוריות
באתר האקדמיה
הערה: הסרט זמין חינם גם למי שאין להם מנוי
הצהרת בלפור וראשית ימי המדינה
נובמבר הוא החודש בו מציינים את הצהרת בלפור. הצהרה של ממשלת הוד מלכותה, המכירה לראשונה בזכותו של העם היהודי להקים בית לאומי בארץ ישראל. ההצהרה נתפסת כנקודת מפנה, גם אם סמלית, שכן יחלפו עוד שנים עד שתוקם המדינה. מספר סרטים מתארים את ימי הקמת המדינה, רובם מנקודת המבט של המאבק והמלחמה: בובל׳ה - על יחידת הפרשים של צה״ל, 50 שנות הגנה, שערכו בעיקר ארכיוני, בן גוריון זוכר, שצולם שנה לפני פטירתו של דוד בן גוריון והיה גנוז במשך שנים ודודו, שעוסק בדמותו של האיש עליו נכתב השיר המפורסם, שנפל בגבורה בקרב העקוב מדם על נבי יושע. סצנה מדודו תוכלו לראות באיגרת המשודרת.
באתר הספריות הציבוריות
באתר האקדמיה
מה מרגישות חיות
בחודש נובמבר 1957 שוגרה הכלבה לייקה לחלל על ידי הסובייטים ובכך היתה ליצור החי הראשון שהקיף את כדור הארץ. היא לא שרדה, אך הפכה לגיבורה ופסלים הוקמו לכובדה והוצאו בולים לזיכרה. רק אחרי שנים התגלה כי הסובייטים הרעילו את המזון שלה והיא מתה שעות ספורות אחרי ההמראה. הם ידעו שאין להם דרך להחזיר אותה לכדור הארץ בביטחה והעדיפו לסיים את חייה בהקדם.
למרות שכלבים רבים אומנו למשימה, לייקה אותרה ברחוב מספר ימים לפני השיגור, ככלבה משוטטת. יופיה משך את אנשי הצוות ומכיוון שכל הענין היה ממילא יחצ״ני, היא נבחרה ״לדגמן״.
אז מה מרגישות חיות?
זהו נושא הסרט בשם זה. מתברר שמינעד הרגשות שלהם גדול ומפתיע ואינו רק מה שאנחנו מכנים ״חייתי״. מחקרים מראים שיש להם אפילו חוש צדק ותחושת קיפוח המבוססת על אי שוויון. סרט מרתק, הכולל תיאור מחקרים המסבירים איך המדענים הגיעו למסקנות אלו.
באתר הספריות הציבוריות
באתר האקדמיה